במחצית הראשונה של 2017, 57 עסקות אקזיט של חברות היי-טק ישראליות הסתכמו ב-1.95 מיליארד דולר - זאת על-פי נתוני דוח האקזיטים של IVC-Meitar. רשימת האקזיטים מתחילת השנה כוללת 46 מיזוגים ורכישות (M&A), שבע הנפקות ציבוריות ראשונות (IPO), וארבע עסקות ביי-אאוט: בסך 1.51 מיליארד דולר, 227 מיליון דולר ו- 218 מיליון דולר, בהתאמה.
היקף האקזיט הממוצע הגיע ל-34 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2017, ירידה משמעותית בהשוואה לממוצע השנתי לעסקת אקזיט, שעמד על 87 מיליון דולר ב-2016. למעשה, נתוני הדוח מראים כי היקף האקזיטים במחצית הראשונה של 2017 הגיע לשפל של חמש שנים, הן מבחינת מספר העסקות והן מבחינת היקף דולרי כולל.
האקזיטים המובילים במחצית הראשונה של 2017 כללו את רכישת ואלטק בסך 340 מיליון דולר בידי אדווארדס לייפסיינס האמריקנית, את רכישת ג'ונו לאב בסך 200 מיליון דולר בידי גט הישראלית, וכן את רכישת סרווטרוניקס בסך 170 מיליון דולר בידי מידאה הסינית. שלוש העסקות המובילות הסתכמו בלמעלה מ-700 מיליון דולר, נתח של כ-36 אחוזים מסך האקזיטים מתחילת השנה.
במחצית הראשונה של 2017, התגלה שיפור יחסי בהנפקות ציבוריות ראשונות, כאשר שבע עסקות IPO הסתכמו ב-227 מיליון דולר. מספר ההנפקות והיקפן בדולרים מהווים עליה בהשוואה לשנת 2016, בה גויסו 22 מיליון דולר בלבד בחמש עסקות IPO.
לדברי עו"ד אלון סהר, שותף במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות': "בחינת נתוני הדוח הנוכחי, המתייחס למחצית הראשונה של 2017, ביחד עם נתוני המחצית השנייה של 2016, מצביעים על מגמה ברורה של ירידה במספר עסקות המיזוג והרכישה. ניתן להסביר מגמה זו בשינויים גלובאליים, למשל אלה הקשורים באפשרות לשינוי מהותי במשטר המס בארצות הברית, או שינויים רגולטורים הקשורים ביכולת של גופים להוציא כספים מסין. שינויי אפשרי במשטר המס בארצות הברית, מחייב רוכשים אמריקנים לחשיבה מחודשת ביחס לניהול כספיהם והוא גם משפיע באופן מהותי על מידול עסקות שנמצאות בתהליך. ההגבלות הרגולטוריות בסין, עצרו פעילות ערה של רוכשים סיניים, או הרתיעו חברות ישראליות מניהול משא-ומתן עם רוכשים סיניים."
עוד הוסיף סהר, "לצד אלה, צריך לזכור, כי חלק ניכר מהחברות, שהיו פעילות מאוד בישראל בתחום הרכישות, עברו שינויים אירגוניים משמעותיים, הקשורים לתחומי הליבה של אותן חברות. מטבע הדברים, שינוים אלה מעכבים קבלת החלטות באשר לעסקות מיזוג ורכישה ללא קשר לתעשיה בישראל. עם זאת, כאשר האסטרטגיה האירגונית מבשילה, אותם גופים פונים למימושה, בדרך כלל בדרך של רכישת חברות. לעיתים החברה הנרכשת עומדת במרכז השינוי אסטרטגי (ודוגמה לכך היא רכישת מובילאיי על-ידי אינטל) ולעיתים הרכישות הן בבחינת חלקים החסרים בפאזל (ודוגמה לכך היא מייקרוסופט, שלאחר שנים של הקפאת פעילות הרכישות בישראל, ביצעה סדרת עסקות בתחום הסייבר והפכה לרוכשת הפעילה בישראל)."
