מערכת נקירה אלקטרו-מכנית לפיצוץ מטענים חשודים - זה הפיתוח שזכה בשבוע שעבר במקום הראשון בתחרות פרויקטי תכן של הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. המערכת פותחה עבור מערך החבלה במשטרת ישראל על-ידי הסטודנטים קרין רם, אורן כהן ונמרוד קידר בהנחיית אברהם גרינבלט.
מערכת רומח, המשמשת את המשטרה בפיצוץ מטענים וחפצים חשודים, עושה שימוש בקליעים אלקטרוניים יקרים. הפיתוח הזוכה, "מערכת נקירה מכנית לרומח", יאפשר למפעילי המערכת להשתמש בקליעים מכניים שעלותם נמוכה בכ-80% והם זמינים הרבה יותר. המערכת המשופרת, שתיכנס לשימוש המשטרה, מאפשרת למפעילים לבחור בין תפעול מכני להפעלה מרחוק.
"השימוש בקליעים מכניים יחסוך כסף רב למשטרה," אומרת הסטודנטית קרין רם, "וגם במחיר המערכת הצלחנו לחסוך הרבה." לדברי הסטודנט נמרוד קידר "פיתחנו ידית דריכה שמפעילה מערכת מכנית ושילבנו במערכת מנגנוני בטיחות רבים." בעקבות סדרת ניסויים מוצלחת צפויה המערכת החדשה להיכנס לשימוש המשטרה בעתיד הקרוב. לדברי חבלן המשטרה אבירם קרובי, שליווה את הסטודנטים בפרויקט, "הדגש במערכת החדשה הוא על בטיחות. הסטודנטים חסכו אלפי שקלים למשטרה." "זה פיתוח ייחודי שאין כדוגמתו בעולם," הוסיף החבלן נואל נאור.
מרעיון למוצר תערוכת פרויקטי התכן נערכת פעם בשנה במסגרת הקורס "פרויקט תכן מוצר חדש", שאותו מוביל ד"ר חגי במברגר תחת הנחייתו של פרופסור ראובן כ"ץ, ראש מגמת תכן וייצור בפקולטה. המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ' אדם שורץ, אמר כי "הטכניון פועל בדרכים רבות לקידום פיתוח דברים חדשים. חלק מהם נשארים בעננים בצורת תיאוריות, משוואות ושורות קוד, אבל חלקם מתורגמים למוצרים ממשיים. אנחנו גאים גם באלה וגם באלה, אבל אין ספק שכאשר משהו שהיה במשך שנים בגדר עבודה תאורטית מבשיל לכדי מוצר שמועיל לתעשיה ולחברה, יש התרגשות מיוחדת. כאן, בתערוכת התכן בפקולטה להנדסת מכונות, אנחנו רואים פיתוחים שכולם מועילים, ועל כל אחד מהם אפשר לומר בוודאות: זה הטוב ביותר מסוגו בעולם."
במקום השני בתחרות התכן זכו הסטודנטים דור לביא, דרור רף ודניס בקוטין על פיתוח "מכבש לחיצת אטמים לכלים" עבור חברת ישקר, בהנחיית דובי צוק. המכבש נועד לסייע בהכנסת אטם לחור המיועד (קדח) - חלק מתהליך הייצור של מתאמי-ראש במכשירי כרסום. יתרונו של המכבש הפנאומטי שפיתחה הקבוצה טמון בפשטות הפעלתו ובהתאמתו למגוון מתאמים שונים, הנבדלים ביניהם בממדים ובצורה.
במקום השלישי זכו טל ויזינגר, שחף מיידלר ונועה קולר על פיתוח "מערכת לאימון גופני לקשישים המרותקים לכסא גלגלים" - מתקן מתפרק המתחבר לכיסא הגלגלים ומאפשר לקשיש לחזק את ידיו ואת פלג גופו העליון ולשפר את המוטוריקה העדינה שלו. לדברי הסטודנטיות המפתחות, "קהל היעד של המערכת הזאת, קשישים בכסאות גלגלים, סובל בין השאר מבעיה של חוסר פעילות המתבטאת במקרים מסוימים בניוון שרירים. כיום קיימות מערכות לאימון קשישים, אבל הן יקרות מאוד ולכן מוסדות טיפוליים מחזיקים מערכת אחת כזאת לכל היותר. אנחנו פיתחנו פלטפורמה זולה, קלה ומתחלפת שמספקת אימון בהיבטים שונים. הרעיון הוא להשתמש במתקנים פשוטים וקלים ומכניים לגמרי - כלומר אינם מבוססים על חשמל."
הצוות פיתח במסגרת הקורס שני מתקני אימון - מנואלה ידנית לחיזוק פלג הגוף העליון ושולחן מוטוריקה עדינה - אך הרעיון הוא לפתח מגוון רחב של מתקנים המתאים למגוון רחב של צרכים ורמות פעילות נדרשות. את הפרויקט הנחה כפיר כהן ואת הייעוץ בתחום הגריאטרי סיפק פרופ' צבי דוולצקי, ראש היחידה הגריאטרית בקריה הרפואית רמב"ם.
פיתוח ייחודי נוסף שהוצג ביריד היה אלונקת שטח שפיתחו הסטודנטים מיכאל עדה ורועי אטיינש בהנחיית ד"ר צבי פרוכטר, עבור ארגון "איחוד הצלה" ובסיוע חברת "סגל-בייקס". "הארגון מפעיל מתנדבים במטרה להגיש עזרה ראשונה למקרי חרום רפואיים בשטח עד להגעת אמצעי תחבורה לפינוי," הסביר הסטודנט מיכאל עדה. "במתארי שטח רבים, כדוגמת שבילי אופניים, לא ניתן להגיע לפצוע בשטח ברכב או שהזמן הנדרש לפינוי הוא רב מדי. לכן התבקשנו לפתח אלונקה קלה עם מנגנון נשיאה שיקל על החובשים ויכלול גם משטח קשיח שיגן על עמוד השדרה של הפצוע, לפינוי קל ומהיר עד לאמצעי הפינוי התחבורתי."
"פיתחנו אלונקה מתקפלת המורכבת ממשטח עם קורות סחיבה ומגלגל המתחבר אליה," הוסיף הסטודנט רועי אטיינש. "ייצרנו אותה מאלומיניום והיא שוקלת כעת 14 ק"ג. בפיתוח העתידי היא תיוצר ממגנזיום ומשקלה הכולל יהיה כ-11 ק"ג, כך ששני חובשים יכולים לשאת אותה על גבם."
פיתוחים נוספים שהתמודדו בתחרות הם מערכת להזנת אבקה למדפסת תלת-ממד, מערכת תאורה למיקרוסקופ תת-ימי, מכשיר לחידוד אלקטרודות, מערכת לאבחון אבטחת ברגים בכלי טיס, מערכת אוטומציה להרכבת חלקים מפלסטיק ומכונה לריתוך בסיבוב של חלקי צנרת. כל אלו הינם פרויקטים שנדרשו ע"י חברות שונות ומגוונות בתעשיה.
