חיות תהיה הנשיאה הבאה של העליון

אסתר חיות תהיה הנשיאה הבאה של בית המשפט העליון - אומרת (יום א', 9.7.17) הנשיאה מרים נאור. היא דיברה בפתח דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט על עקרון הסניוריטי במינוי נשיא העליון. לדברי נאור, השרה איילת שקד הכירה בפומבי בשבוע שעבר בכך שחיות תהיה הנשיאה. "רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים יתמכו בבחירתה ואני מקווה שכולם", אמרה. "העיתוי לעסוק בשיטת הסניוריטי אינו מתאים. היה ראוי לקיימו, אם בכלל, במועד רחוק בעבר או לאחר בחירתה של חיות. הדיון היום הוא עקרוני ומנותק מעניינים פרסונליים", הוסיפה נאור. לדברי נאור, "השיטה נהוגה מאז הקמת המדינה והוכיחה את עצמה כראויה. במציאות הזאת, כל המשנה - ידו על התחתונה. מי שאומר היום 'לא' לשיטת הסניוריטי, עלול לגלות מחר שהוא אמר 'לא' למועמד המועדף עליו. זהו אחד מהיסודות המבטיחים את עצמאותה של המערכת המשפטית, היא מונעת תחרות ומחנאות בבית המשפט העליון, והשופט אינו צריך לתת ביטוי לרוחות השעה. ביטול השיטה יביא לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט.

נאור: הפוליטיקאים מעורבים

"אני מקווה ומאמינה, ששופטי בית המשפט העליון לא יטו את פסיקותיהם כדי להתמנות לנשיא. הנקודה שמטרידה אותי נוגעת למראית העין ולאמון הציבור בבית המשפט העליון, וזו נקודה שצריכה להטריד את כולם. כיצד יראה הציבור פסק דין חוקתי שדוחה עתירה חוקתית בסמוך לבחירת הנשיא? שינוי השיטה יפגע במראית פני הצדק, בביטחון שהכרעה שיפוטית חפה מכל שיקול אישי. עקרון הוותק מונע פוליטיזציה והוא גם משקף ותק בבית המשפט העליון, המונע לזות שפתיים", סבורה נאור. לטענת נאור, העובדה שהכנסת אפשרה את מינויו של אשר גרוניס לנשיא - מלמדת שהיא אימצה בפועל את עקרון הסניוריטי, כפי שאמר במפורש השר דאז, יעקב נאמן. עוד ציינה, כי לאחרונה נבחר סלים ג'ובראן למשנה לנשיא, גם זאת על-פי עקרון הסניוריטי. "השיטה אינה מושלמת; אין שיטה מושלמת. אבל ההנחה שהיא שמלכתחילה מתמנים לעליון שופטים מעולים שבמעולים, שכולם בעלי פוטנציאל למלא את תפקיד הנשיא", הוסיפה נאור. היא גם דחתה את הטענה לפיה השיטה עלולה להביא לכך שלא ייבחר לנשיא המנהל הטוב ביותר, שכן תפקידו לייצג את הרשות השופטת ולהתוות לה מדיניות, ואת תפקידו הניהולי יש לראות בפרופורציה. עוד אמרה נאור כי כאשר נבחר שופט לעליון - ידוע לוועדה מראש האם הוא יכהן כנשיא, בשל עקרון הסניוריטי. מאחר שבוועדה חברים פוליטיקאים, הרי שממילא יש מעורבות פוליטית בבחירת הנשיאים. לדבריה, שופטים אחרים לא הציגו כעת את מועמדותם לתפקיד הנשיא, משום שכולם סבורים שחיות היא המתאימה. עוד אמרה, כי גם במדינות נוספות עקרון הסניוריטי הוא שיקול בעל משמעות בבחירת נשיא בית המשפט העליון. לבסוף הזהירה נאור, כי פגיעה בשיטה הנוכחית תפגע ביכולתו של בית המשפט העליון להגן על זכויות האזרח.

שקד: הנשיא כן מנהל

גם שקד אמרה כי מדובר בנושא עקרוני ולא בנושא לגופו של אדם. "חיות היא שופטת מקצועית וראויה, היא המועמדת היחידה העומדת בפני הוועדה ואני משערת שהיא תיבחר לנשיאה", אמרה. שקד תמכה בדבריה של נאור בדבר חשיבותה של עצמאות מערכת המשפט, וטענה שעצם הדיון על העיקרון אינו פוגע במעמדו של בית המשפט העליון. "אני מרגישה שכבלו את ידי והפקיעו את הסמכות הוועדה", טענה שקד. "שופטי העליון מחליטים על-פי עקרון הוותק מי יהיה הנשיא, כי יש מועמד אחד ויתר השופטים לא מציגים מועמדות". לדבריה, אין אח ורע לכך שתמיד האדם הוותיק ביותר הוא העומד בראש המערכת - לא במגזר הפרטי ולא במגזר הציבורי. "התפקיד של הנשיא הוא כן לנהל את המערכת, להנהיג את המערכת, להתוות כיוון", חלקה על נאור. לכן, סבורה שקד, יש לבחון גם את יכולות הניהול של הנשיא. שקד הזכירה, כי נשיאי בתי המשפט האחרים ממונים בידי השר והנשיא - ועובדה ששם אין פוליטיזציה ו"התקרנפות". לדבריה, שופטי העליון "ישרים כמו סרגל ואני לא מעלה על דעתי שמישהו מהם יטה פסק דין כדי להיות נשיא. הם פוסקים לפי הידע והבסיס המשפטי, וגם לפי השקפת עולם וערכים - וזה לגמרי לגיטימי". היא הזכירה, כי בדמוקרטיות הגדולות לא נהוגה שיטת הסניוריטי, ואין היא מעלה על דעתה שהשופטים שם מתחנפים לפוליטיקאים. שקד הסכימה עם הטענה לפיה שיטת הסניוריטי מונעת תככים וזהו אכן יתרון שלה. אולם "זו לא צריכה להיות סיבה להמשיך לשמר את השיטה הזאת ולהפקיע מידי הוועדה את סמכותה", כשם שהאלוף הוותיק ביותר אינו בהכרח מי שמתמנה לרמטכ"ל. "אין אח ורע בישראל לרשות מינהלית שבוחרת ל-15 או 20 שנה קדימה. זה לא היה עומד בשום כלל", הוסיפה. "לראש הרשות השופטת צריך להתמנות האדם המתאים ביותר, גם מבחינה מנהיגותית וגם מבחינה ניהולית", סיימה.

פרידמן: פגיעה בשוויון בפני החוק

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, הזהיר שביטול עקרון הסניוריטי יוביל לפוליטיזציה של תהליך הבחירה וביכולתו של הנשיא למלא את תפקידו. הוא תמך בנימוקיה של נאור בעד הסניוריטי והוסיף: "כאשר שמים את כף המאזניים את יתרונו של כלל הוותק, אין בטיעוני הנגד כדי להצדיק את נטישתו". לדעת ברק, רק במקרים יוצאי דופן ניתן לסטות מן הכלל – למשל אם המועמד אינו רוצה או שאופק כהונתו קצר במיוחד. המשנה לנשיאה, סלים ג'ובראן, אמר ששופטי בית המשפט העליון עובדים כמשפחה ועשויים לבלות זה עם זה 12 שעות ביממה, ולכן חשוב מאוד לשמר את האווירה הטובה ביניהם – כפי שעושה שיטת הסניוריטי. הוא אמר, כי ביכולתו להעיד על כך כמי שליווה את מינוייהם של דורית ביניש, אשר גרוניס ומרים נאור. שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, אמר שיש לראות את הסניוריטי כאחד מהנוהגים שנוצרו בבית המשפט העליון, שלא עלו בקנה אחד עם החוק ואפילו נגדו אותו. הוא האשים את בית המשפט העליון בהפעלת סטנדרט כפול, בכך שהוא מחיל על עצמו כללים שאין בשום מוסד אחר; מדובר בפגיעה בעקרון השוויון בפני החוק ובחקיקה שהעניקה את הבחירה לוועדה לבחירה שופטים, טען. "הוועדה בוחרת את כל השופטים, אז פתאום כשהיא בוחרת את הנשיא זו פוליטיזציה?!", תהה.

נוה: השופטים יבחרו את עצמם?

שר המשפטים לשעבר, דן מרידור, הזהיר מפני "התמודדות על כל נפלאותיה" ומהגברת המשחק הפוליטי אם יבוטל עקרון הסניורטי. לדבריו, יש נושאים נוספים בהם זוכים בתי המשפט והשופטים לזכויות יתר כדי לשמור על עצמאותם, וכך גם עקרון הסניוריטי. יוסי ביילין, שגם הוא שימש כשר המשפטים, דחה לעומתו בזו אחר זו את הטענות בעד השיטה, כפי שהעלו נאור וברק, ויצא כמעט במפורש נגד מינויו הצפוי של השופט נעם סולברג לנשיא ב-2028 בשל היותו מתנחל. ח"כ ציפי לבני, שרת המשפטים הקודמת, טענה שהממשלה מבקשת לפגוע בעצמאות המשפט ובעליונותו, ושהדיון בעקרון הסניוריטי הוא חלק ממגמה זו. היא הזהירה, כי במצב זה – ייפגע השכפ"ץ המונע התערבות של ערכאות שיפוט זרות בפעולות צה"ל. השר צחי הנגבי, שכיהן גם כשר המשפטים, טען שאין חלופה טובה יותר לשיטת הסניוריטי. "ברגע שהבחירה תהיה בעלת רקע פוליטי – הציבור יחוש שהיא נעשתה בין היתר מתוך שיקולים עסקניים או רצון אידיאולוגי להשפיע על הפסיקה, עסקות מאחורי הקלעים וכל מה שמאפיין את החיים הפוליטיים", הזהיר. ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, סבור שיש להותיר את ההחלטה לוועדה לבחירת שופטים, כדי שניתן יהיה לבחור בכל נקודת זמן את השופט המתאים ביותר. הוא אינו חושש ששופטי העליון יטו פסיקה כדי להיבחר, ויש לאפשר לכל אחד מהם לשכנע את חברי הוועדה מדוע יש לבחור דווקא בו. "המעורבות של הפוליטיקאים בוועדה היא לא דבר רע. אנחנו רוצים שהשופטים יבחרו את עצמם לבד?", תהה רטורית. הוא חזר על ההצעה שפורסמה ב-News1 - לבחור בין שלושת הוותיקים ביותר - במקום שהוועדה תהיה חותמת גומי.