קדישמן העלים הכנסות וצבר חובות ניכרים

האמן המנוח מנשה קדישמן ניהל אורח חיים פזרני, שקע בחובות והעלים הכנסות - טוען (9.7.17) קובי אברג'יל, שלדבריו היה סוכן מרכזי למכירת יצירותיו של קדישמן והזרים לו לאורך השנים עשרות מיליוני שקלים. הדברים מופיעים בתביעה בסך 2.5 מיליון שקל שהגיש אברג'יל לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ילדיו ויורשיו של קדישמן - בן-ציון קדישמן ומיה קדישמן-שקין-ניר. קדישמן, שהלך לעולמו ביוני 2015, היה מהבולטים בצייריה ופסליה של המדינה וזכה בשנת 1995 בפרס ישראל לפיסול. לטענת אברג'יל, הוצאותיו של קדישמן הסתכמו ב-200,000 שקל בחודש - וכך, למרות שיצירותיו נמכרו בעשרות ואף במאות אלפי שקלים, היה שקוע בחובות ניכרים. בין היתר טוען אברג'יל, כי הוא גייס עבור קדישמן 400,000 דולר לניהול ההליכים המשפטיים שיזמה נגדו בשנת 2008 מי שהייתה הידועה בציבור שלו, עדנה בן-פורת. אברג'יל טוען, כי בשנת 2009 הוא "שכב על הגדר" עבור קדישמן ונאלץ בשל כך לעבור לארה"ב, שם הוא מתגורר בשבע השנים האחרונות. לדבריו, הוא ביצע עסקות סיבוביות שנועדו לממן את קדישמן, ועקב כך חשש שרשות המיסים תפסול את ספריו. קדישמן קיבל תמורה על ציוריו ולא הוציא קבלות, ממשיך אברג'יל, וקיזז את ההוצאות שהיו לו לספקים - למרות שהיה זה אברג'יל שמימן אותן. לדברי אברג'יל, מאחר שהוצאותיו של קדישמן היו גבוהות מדי ומכירות היצירות לא כיסו אותן, היה עליו לגייס עבורו משקיעים נוספים, ובהם אספן האמנות קובי רוגובין, עו"ד שלומי תורג'מן, גלריית לוסיאן קריאף, ויקי יצחק והמנתח הפלסטי עמירם בורנשטיין. כל אלו הזרימו לקדישמן 4 מיליון שקל תמורת חשבוניות ועוד 6 מיליון שקל ללא חשבוניות. התביעה עוסקת בהסכם שלטענת אברג'יל נכרת בעל-פה בינו לבין קדישמן בשנות חייו האחרונות, כולל יממה לפני פטירתו. מקורו של ההסכם היה בטענותיהם של משקיעים, שרכשו באמצעות אברג'יל את יצירותיו של קדישמן, על ירידת ערכן. יצוין, כי התביעה אינה מסבירה מדוע היה על מישהו מהם לפצות את אותם קונים, אם הרכישות היו השקעה רגילה בתחום האמנות, אלא אם מדובר היה למעשה בפרעון של הלוואות. בתביעה נטען, כי בשנת 2012 החל תורג'מן לקבל טענות מצד אותם משקיעים בדבר ירידת ערך היצירות, בין היתר בשל ריבוי הזיופים שנבע מכך שקדישמן לא אכף את זכויותיו. לאחר מו"מ סיכמו השניים, כי קדישמן יצייר 30 ציורים גדולים, וימסור אותם לאברג'יל כדי שיעבירם למשקיעים. לדברי אברג'יל, שוויו של כל ציור כזה היה 100,000-50,000 דולר. עוד סוכם, כי אברג'יל יגייס משקיע נוסף, שיזרים לקדישמן 550,000 שקל תמורת כמה ציורים קטנים; כסף זה נועד לפרעון חובותיו של קדישמן לאדם בשם איציק. אברג'יל אומר, כי גלריית קריאף הסכימה להיות המשקיע הנוסף, אך קדישמן התוודה באוזניו שבזבז את כל התמורה ולא פרע את חובותיו לאיציק, תמורתם שילם ריבית של שלושה-חמישה ציורים קטנים בחודש. לפיכך סיכמו השניים, כי אברג'יל יביא משקיע שני שיקבל ציורים קטנים תמורת 590,000 שקל - ולשם כך גייס את יצחק. אלא שגם סכום זה בוזבז בידי קדישמן, שביקש כעת מאברג'יל למצוא משקיע שלישי שיזרים לו 580,000 שקל. גלריית קריאף הייתה אמורה להיות המשקיע השלישי, ממשיך אברג'יל, אך הצ'ק שהוציאה לפקודתו של קדישמן נגנב ממכוניתו של השליח שאמור היה להביאו אליו. לכן, נתנה הגלריה צ'ק דחוי ל-15.7.15. אולם קדישמן נפטר ב-8.6.15 - יום לאחר ששוחח בבית החולים שיבא עם אברג'יל על מימוש העסקה - וילדיו סירבו לקיים את ההסכם עם אברג'יל. במצב זה, טוען אברג'יל, הוא זכאי לקבל את 30 הציורים מעזבונו של קדישמן או פיצוי בגובה סכום התביעה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד חיים שטנגר ואורי פנטילט, וטרם הוגשו כתבי הגנה.