"יש היום שתי 2 כלכלות - זו של החברות הגדולות וזו של החברות הקטנות; ויש שני עולמות של גיוסי הון - עולם החדש של גיוסי ההון אל מול העולם הישן של גיוסי הון בעולם של הבורסה ושוק ההון, ואיך זה נראה בעיני הציבור". כך אמר ( יום ב', 10.7.17) פרופסור
שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך במהלך כינוס שוק ההון 2017
לדברי האוזר, הגיע העת לומר די לדיבור הזה על התייבשות הבורסה. "הגיע העת לומר: שהבורסה בת"א לא מתייבשת אלא מתחדשת, ושהבורסה בת"א בתחילת תקופת האביב שלה, ויש מקום לאופטימיות. זה אכן לא היה המצב לפני כמה שנים. לפני כמה שנים הבורסה הייתה כמו ספינה בדרכה להתנגשות עם קרחון ועם מחלת הסתיידות עורקים שהחמירה עם השנים. הסתיידות עורקים איננה נזלת. מי שחשב שזו נזלת ואפילו אקמול אינו נדרש, טעה בגדול!! היום אנחנו יודעים שמה שנדרש הוא ניתוח לב פתוח וזה מה שעשינו, ואנחנו עדיין עושים, וזה כלל גם שינויים פרסונליים ובעיקר שינויים מבניים".
האוזר ציין כי כיום המצב בבורסה טוב מזה שהיה במשך שנים. "במחצית הראשונה של שנת 2017, ולראשונה מאז המשבר בשנת 2008, מגמת ההתכווצות במספר החברות השתנתה וחל גידול במספר החברות ל-578 בהשוואה ל-569 בסוף 2016 וזה צפוי להשתפר. על-פי הבקשות להנפקות ראשונות עד היום, אני מעריך ששנת 2017 צפויה להיות שנת שיא במספר ההנפקות החדשות: כ-20 חברות ציבוריות חדשות בשנה הזו, ולמעלה מ-10 חברות אג"ח חדשות".
לדבריו, החוק לשינוי המבני בבורסה גרם, בין השאר, גם להתעניינות מבורסות בעולם לשיתוף פעולה עם הבורסה בת"א. אני מצפה לשיתוף פעולה עם בורסה זרה. אם לא נאסדאק, תהיה הבורסה בלונדון, אם לא לונדון תהיה בורסת הדויטשה-בורס ואם לא זו, אז בורסת טורונטו. בנוסף, אני צופה שהבורסה בת"א תהפוך להיות חברה ציבורית בבורסה בת"א בתוך כשנתיים כפי שזה קרה לכ-70% מהבורסות בעולם. כתוצאה מכך, אני גם צופה שהבנקים ובתי השקעות לא רק יאבדו שליטה, הם יאבדו ענין בשליטה בבורסה.
הקמת בורסה משנית "אני עדיין סבור כי קיים פער בכל הנוגע למימון חברות קטנות באמצעות הבורסה, ולכן הוקמה לפני מספר חודשים על-ידי שר האוצר ושרת המשפטים וועדת האוזר-לוין לבחינת האפשרות להקמת בורסה משנית או רשימה ייעודית לחברות קטנות ובינוניות", הבהיר האוזר.
האוזר ציין כי מדובר בפרויקט מרתק במסגרתו אנחנו דנים במה יהיו כללי המשחק באותה בורסה שיהיו אטרקטיביים לחברות טכנולוגיה וחברות צמיחה קטנות, אך עם זאת גם יגנו על המשקיעים. במסגרת הדיונים האלה אנחנו שואלים את עצמנו שלל שאלות, למשל: מה מודל ורמת הפיקוח הראויים על הבורסה הייעודית? והאם נכון שזו תהיה בורסה חדשה או רשימה חדשה בתוך הבורסה בתל אביב? אני מאמין שיש מקום להקמת בורסה משנית חדשה (ע"י הבורסה או ע"י גוף חצוני) לחברות טכנולוגיה וחברות צמיחה קטנות, אם זה ייעשה תוך שיתוף פעולה עם בורסה גדולה זרה.
העת להמציא את עצמנו מחדש עוד ציין האוזר כי העיסוק במימוש הפוטנציאל של הבורסה בת"א מחייב אותנו להתייחס גם לעולם החדש של גיוסי ההון אל מול העולם הישן של גיוסי הון.
"הצורך להמציא את עצמנו מחדש קשור למה יש לנו בעולם החדש. בעולם החדש, יש לנו Airbnb, ויש לנו Uber, ויש לנו חברות הימורים, וחברות ביטחון וחברות היכרויות וכדומה. אלה חברות שיש להן מזומנים. אלה חברות שהיזמים שלהם אינם זקוקים להירשם למסחר על-מנת "לעשות אקזיט" כי יש להם ערוצי מימון אחרים. אלה חברות שלא צריכות לבנות מפעלים. אלה חברות שלא זקוקות לגיוסי הון מהציבור.
"בעולם החדש, שניצניו נראים היום, משלמים במטבעות ווירטואליים. שלא יהיה ספק - ביטקוין אינה תופעה חולפת. לאחרונה הציעו תעודת סל על ביטקוין שלא אושר ע"י ה- SEC. רגולטורים בעולם עדיין לא מוכנים. אבל חייבים להבין ולהפנים שלא ירחק היום שבו יציעו נכסים נגזרים על ביטקוין ושיגייסו הון בכסף דיגיטלי. כבר היום יש הנפקות. אלה הנפקות ללא תשקיף. אלה הנפקות ללא "שליטה" או ידיעה על נכס הבסיס. אלה הנפקות ללא עלויות לכאורה. אלה הנפקות שאין להן סיכון אשראי, לפחות לכאורה."
"רבותי, זו לא תופעה חולפת. זה פה בשערי שוק ההון. זה פה בשערי הבורסה. האם זו תופעה רחבה? האם זו תופעה שזקוקה להגנה של המדינה? הרגולטורים? בכלכלה החדשה הזו, אין פנים למשקיעים, ואין פנים לחברות. ומה קורה בעת צרה? הרי אנחנו יודעים שיש כאלה שירצו לנצל כל פרצה אפשרית למטרות לא לגיטימיות ולא הוגנות. האם בעולם החדש, לא צריך רגולטור?"
"בעולם של היום, אם אנחנו מנסים לנתח את הנפקת המטבעות הדיגיטליים במושגים המוכרים לנו ניתן לראות כי שלא כמו בהנפקת מניות, המשקיעים אינם רוכשים בעלות בחברה, ובוודאי לא בחברה שעברה הליך מסודר של פרסום תשקיף ודיווח לציבור לפני שהפכה ציבורית".
"ואיך הציבור רואה את זה? לפני כמה חודשים ערכנו סקר בעולם של השקעות לא מפוקחות. בין השאר, מצאנו ש- 61% מהציבור נחשף להצעת השקעה, בכל האמצעים ובעיקר באמצעות אמצעים דיגיטליים. עוד נמצא כי כ-45% מהנשאלים השיבו שהם יחליטו לאחר שיתייעצו עם חברים וקרובים. ורק כ-30% השיבו שיתייעצו עם יועץ השקעות".
"הממצאים הללו ממחישים את הצורך לחשוב אחרת, לגלות מידה גדולה יותר של פטרנליזם, ובמסגרת זו אולי להרחיב את ההגדרה של ני"ע בכלל, ובעניין ICOs, בפרט", הדגיש האוזר
