רופאים שהתרשלו ממשיכים להחזיק ברישיון

בעוד מספר התלונות למשרד הבריאות ומספר תביעות הנזיקין על פגיעות כתוצאה מרשלנות רפואית הולך ועולה, משרד הבריאות אינו פועל-כנדרש כנגד רופאים שהתרשלו. מסמך שחובר במרכז המחקר והמידע של הכנסת מגלה כי בארבע השנים האחרונות לא בוטל לאף רופא רישיון בשל רשלנות. עוד עולה מהסקירה של החוקרת פלורה קוך דבידוביץ' כי לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות הוגשו בשנים 2016-2008 יותר מ־9,000 תלונות על חשד לרשלנות רפואית. אולם במשרד הבריאות הקימו רק 320 ועדות בדיקה. בשנים 2016-2012 הורשעו רק 26 רופאים בוועדות משמעת של משרד הבריאות. שני רופאים ננזפו; שלושה קיבלו התראה. מ־21 רופאים נשלל באופן זמני הרישיון לעסוק ברפואה. לאף רופא לא בוטל הרישיון בגלל רשלנות. רק ב־226 מקרים הועמדו רופאים לדין משמעתי, ורק ב־146 מקרים הסיבה הייתה רשלנות רפואית; ביתר המקרים, הרופאים הורשעו במעשים פליליים, דוגמת אונס או שימוש בסמים. רישיונם של 199 רופאים נשלל לכמה חודשים (בדרך כלל לתקופה שנמשכה עד חצי שנה), אך גם הפעם - בקרב 69 רופאים שלילת הרישיון בוצעה על-רקע עבירה פלילית. בשישה מקרים בלבד, במשך עשור שלם, נשללו לצמיתות רשיונותיהם של רופאים. גם במקרים הבודדים האלה העונש לא הוטל בגין רשלנות רפואית, אלא רק בשל עבירות חמורות דוגמת אונס, רצח או סחר בסמים. יו"ר עמותת אופק, עמיעד טאוב, שבנו נפגע קשה מרשלנות רפואית יזם בחודש מרס האחרון דיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ קארין אלהרר בנושא הסתרה וטיוח מקרי רשלנות רפואית תוך פגיעה בציבור החולים". מהנתונים שהציג משרד הבריאות על מקרים שדווחו עולה כי בחמש השנים האחרונות התקיימו 23,041 אירועים חריגים ופטירות שדווחו למערך לבטיחות הטיפול במשרד הבריאות מתוכם 20,766 אלף פטירות מיוחדות ו2265 אירועים חריגים. 11,535 תלונות ודיווחים הועברו בעשור האחרון לבדיקת המשרד אולם רק ב־251 מקרים הורשעו רופאים ואחיות שנמצאו אחראים לרשלנות, וננזפו או קיבלו התראה בעקבות מעשיהם. דוח מבקר המדינה בשנת 2011 מצא כי המצב הקיים לא מסדיר את פעילות נציב קבילות החולים ואין בו הגדרה חוקית באשר לסמכויות ולחובות, והזהיר כי כל דוחות הביקורת שנעשו בעשור האחרון על משרד הבריאות שוכבים "כאבן שאין לה הופכין". ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), שהזמינה את המסמך, אמרה כי "מקרי הרשלנות הרפואית הידועים לנו הם רק קצה הקרחון של מקרים שאינם מגיעים לנציבות בגלל המצב הנפשי של קרובי הנפגע וחוסר האמון במערכת. מהדוח של מרכז המחקר עולה, כי גם מהמקרים הידועים המגיעים לנציבות, רק אחוזים בודדים מגיעים ליחידת הדין המשמעתי במשרד הבריאות .יש להוציא את הנציבות ממשרד הבריאות, כפי שנעשה במח"ש, או לפחות לשים בראש הנציבות שופט אוביקטיבי ולא רופא. במצב הקיים כאשר בכל מקרה הנציב מכיר מישהו שמכיר את הרופא הנילון - קשה להביא למיצוי הדין והאמון במערכת נפגע".