שיעור הפשיעה ירד בשנה שעברה לרמתו הנמוכה ביותר מזה עשור, אך ייתכן שהדבר נובע מחוסר אמון של הציבור במשטרה המביא לכך שעבירות רבות אינן מדווחות לה. כך מלמד השנתון הסטטיסטי של המשטרה שפורסם בחודש שעבר.
המשטרה מוסרת, כי מספר התיקים לאלף ישראלים היה אשתקד 38.8, לעומת 40.5 בשנה הקודמת ו-61.7 בשנת 2007. מספר התיקים ירד ב-3.2% לעומת השנה הקודמת והגיע לקרוב ל-330,000, ירידה של 26% לעומת 2007. ירידות נרשמו במספר התיקים בפשיעה חמורה, עבירות רכוש, רצח, שוד ועבירות נוער. לעומת זאת נרשמו עליות בעבירות אלימות חמורה, תקיפה חמורה, עבירות מין חמורות, עבירות בין בני זוג, עבירות מחשב וסמים (ראו טבלה). כמו תמיד, השנתון אינו כולל אף אחת מעבירות הצווארון הלבן, והמשטרה אינה מפרסמת בצורה כלשהי את הנתונים על עבירות אלו (שוחד, מרמה, ניירות ערך, הפרת אמונים ועוד).
מספר המעצרים אשתקד היה 60,805 - ירידה של 0.1% לעומת השנה הקודמת ועלייה של 21.1% לעומת 2007. השיא במספר המעצרים היה בשנת 2014, כאשר "תוכנית המפנה" של
יוחנן דנינו מדדה את הצלחותיה של המשטרה במספר המעצרים: 61,789. אולם רק 44.7% מהמעצרים אשתקד הובילו לכתבי אישום - השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון. בשנת 2016 היה השיעור 48.3%, ובשנת 2008 נרשם היא של 51.7%. מספר כתבי האישום מכלל התיקים ירד גם הוא לשפל של 13.8%, לעומת 16% בשנה הקודמת ו-15.1% בשנת 2007; השיא היה בשנת 2008 - 16.4%.
מגמות סותרות נרשמו במתרחש בכבישים. מספר התאונות נמצא בירידה מתמשכת ואשתקד היו 12,599 תאונות - ירידה של 2.2% לעומת השנה הקודמת וירידה של 24.3% בעשור. אך בעוד מספר הנפגעים ירד ב-1.2%, מספר ההרוגים עלה ב-5.8% ל-377 - המספר הגבוה ביותר מאז 2011. ייתכן שאת הירידות יש לייחס לשיפור בתשתיות ולאבזור הטוב יותר של המכוניות, בעוד העלייה במספר ההרוגים נובעת מהעדר אכיפה מספקת של עבירות מהירות ונהיגה בשכרות, שאינן מושפעות מגורמים חיצוניים ומביאות לחלק ניכר מן ההרוגים.
לכך יש לקשור גם את הירידה המתמשכת בתיקי חשיפה - התיקים הנפתחים בשל פעילות יזומה של המשטרה, אם באכיפה ואם כתוצאה מעבודת מודיעין. בשנה שעברה היה מספרם 60,116 - ללא שינוי לעומת השנה הקודמת וירידה של 16.6% לעומת 2007. בשנת 2009 היה שיא של 78,476 תיקי חשיפה, ומאז 2012 למעשה אין שינוי במספרם. חלקם בכלל התיקים אומנם עולה, אך זאת בשל הירידה בתלונות המוגשות למשטרה. המספר המוחלט של תיקי החשיפה מלמד על העדר יוזמה ומיעוט יחסי של מודיעין איכותי.
המשטרה עצמה מודה שהאמון בה הוא נמוך. השנתון מוסר, כי רק ל-54% מהציבור יש אמון במשטרה, לעומת 20% שאמרו בצורה החלטית שאין להם אמון בה. השנתון אינו כולל נתוני השוואה לשנים קודמות, בנימוק שצורת המדידה השתנתה אשתקד באופן משמעותי. בתשובות פרטניות האמון נמוך עוד יותר: רק כ-45% מהנשאלים סבורים שהמשטרה מפעילה כוח באופן סביר, פועלת בשיקול דעת ענייני, מכבדת זכויות של אזרחים ונוהגת לפי הצדק ובאופן מוסרי; 35% מייחסים למשטרה אפליה. המשטרה קיבלה ציונים גבוהים יותר בתחושת הביטחון האישי (70%) והתפקוד באזור המגורים (55%).
79% אמרו שיהיו מוכנים למסור מידע למשטרה; הסקר לא בדק את הנכונות להתלונן במשטרה. מבין אלו שפנו למשטרה, 48% לא היו שבעי רצון מהטיפול בפניותיהם לעומת 36% שהיו שבעי רצון. ציון איכות השירות הגיע ל-81 - ירידה ראשונה (של שתי נקודות) לאחר שמונה שנים רצופות של עלייה. לבסוף מראה השנתון, כי מספר הפניות למוקד המשטרה הולך ויורד: הוא ירד אשתקד ב-0.1% לעומת 2015 וב-8.4% לעומת 2007.
