מנכ"ל משרד התקשורת,
שלמה פילבר, פעל בצורה פגומה כאשר אפשר בסוף השנה שעברה לבזק לרכוש את מלוא הבעלות בחברת yes - קובע (יום ד', 12.7.17)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח מיוחד על הרפורמה במשק התקשורת. עסקה זו היא העומדת במרכז חקירת רשות ניירות ערך בפרשת בזק, וממצאי המבקר כבר הועברו לרשות. הרשות הודיעה דקות אחדות לפני פרסום הדוח, כי היא חוקרת את פילבר בחשד לעבירות על טוהר המידות ועל חוק ניירות ערך.
בשנת 2012 פרסם שר התקשורת דאז,
משה כחלון, מסמך מדיניות בנושא הרחבת התחרות בתחום התקשורת. במסמך נקבע, כי יוקם שוק סיטונאי - כלומר: הוט ובזק יחויבו לאפשר לחברות מתחרות להשתמש בתשתית שלהן. הוא גם מתייחס לביטול או הקלה בהפרדה המבנית שהוטלה על בעלות התשתית - דהיינו: מתן אפשרות לאותה חברה להציע גם תשתית אינטרנט וגם תוכן. בהחלטת ממשלה ממאי 2013 הוטל על שר התקשורת לפעול ליישום מסמך המדיניות.
יישום רפורמת השוק הסיטונאי החל בפברואר 2015 והיא סובלת מעיכובים ניכרים (ראו מסגרת). באוקטובר 2016 גיבש פילבר טיוטת מסמך מדיניות המשך, כדי לתת ביטוי לשינויים התחרותיים, הטכנולוגיים והתשתיתיים שהתרחשו מאז פרסום מסמך המדיניות במאי 2012, וכן כדי לאפשר מתן שירותים טכנולוגיים מתקדמים בעתיד לבוא.
עד אוגוסט 2016 בחן משרד התקשורת את הצעדים לביטול ההפרדה המבנית בבזק, כך שהיא תוכל לשלוט לחלוטין בחברת yes, תוך שיתוף בזק בלבד בתהליך הבחינה - לרבות שיתופה בתוכניות המשרד בנוגע לתנאים לביטול ההפרדה המבנית. זאת, בלי שהביא לידיעת הוט או ספקיות האינטרנט את העובדה שהוא מקדם את הנושא, ובלא שיתוף אגף התקציבים ורשות ההגבלים.
עוגנים בלתי מבוססים כאמור, באוקטובר 2016 גיבש פילבר טיוטת מדיניות המשך. הטיוטה מגלמת שינוי במדיניות המשרד לגבי מגזר התקשורת הנייחת ומעבר למדיניות השמה דגש על שימוש בתמריצים לבעלות התשתית הקיימות בתמורה להאצת ההשקעה בתשתיות. אלא שלא בוצעו עבודת מטה ותשתית מקצועית שעליהן מבוססת מדיניות ההמשך. חלק מגורמי המקצוע, ובהם הלשכה המשפטית ואגף הכלכלה, כלל לא היו מודעים לגיבוש המסמך. לעומת זאת, קיים פילבר פגישות עם בזק, בהן נדון לפרטים אופן יישום טיוטת מדיניות ההמשך, והוא אף פעל לתחילת יישומה.
טיוטת מדיניות ההמשך התבססה על כמה עוגנים, בכלל זה - מידע על היקף הסיבים שפורסת בזק, לרבות היקף הפריסה; ואפשרות לקיזוז מס בעת ביטול ההפרדה התאגידית בין yes לבזק, דבר שיאפשר לבזק להשקיע בתשתיות באופן מיידי. על-רקע זה נשלח ב-21.12.16 מכתב המנכ"ל לבזק, ולפיו משרד התקשורת מקדם את ביטול ההפרדה התאגידית.
הביקורת העלתה, כי משרד התקשורת לא בדק את הנחת היסוד ולפיה בעת ביטול ההפרדה התאגידית ניתן יהיה לקזז את הפסדי yes. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה, כי בפועל החלטת רשות המיסים מתייחסת לאפשרות הקיזוז בעת ביטול ההפרדה המבנית, וכי לעמדתה ביטול ההפרדה התאגידית אינו מאפשר קיזוז. בהעדר אפשרות קיזוז, נשמט אחד המרכיבים המרכזיים שבבסיס טיוטת מדיניות ההמשך.
הנתונים שפרסמה בזק ביולי 2016 באתר החברה בנוגע לשיעור פריסת הסיבים, אינם עולים בקנה אחד עם הנתונים עליהם התבסס פילבר בעת גיבוש מדיניות ההמשך ומשלוח המכתב לבזק. על-פי נתונים אלו, התמורה שצפויה להתקבל מבזק פחותה. משרד התקשורת הסתמך על נתונים מהותיים שבזק מסרה לו בעל-פה. ההסתמכות הבלעדית של משרד התקשורת על נתונים ומידע שאותם מסרה לו בעל-פה בעלת אינטרס, בנושאים מהותיים ובעלי השלכות כלכליות משמעותיות, בלא שביצע בדיקה עצמאית מטעמו בנושא או למצער ביקש אסמכתאות לאישוש הדברים, הובילה לפגמים יסודיים בהליך קבלת ההחלטות.
בדצמבר 2016, שלח כאמור פילבר מכתב לבזק, בו הודיע לה, כי המשרד מקדם בשלב ראשון את ביטול ההפרדה התאגידית בין בזק ל-yes. קודם למשלוח המכתב, אגף כלכלה במשרד התקשורת העלה רשימה ארוכה של היבטים וקשיים הנוגעים לטיוטה, ובכלל זה עצם הצורך במתן תמריצים בתמורה להאצת ההשקעה בתשתיות; השפעת מתן התמריצים על התחרות בטווח הארוך; הצורך בבחינת התמורות המתקבלות והצורך בקיום דיון בדבר הטכנולוגיה המיטבית למדינה לפיתוח התשתיות. פילבר שלח את המכתב לבזק למרות שחלק מהערות אלו לא נבדקו לעומקן.
גם הבדיקות המשפטיות שעל נחיצותן עמדה הלשכה המשפטית לא מוצו לפני משלוח המכתב. נוסח המכתב לא שיקף את הערות הלשכה המשפטית, שכן הוא אינו משקף הצהרת כוונות, כי אם אמירה ולפיה "המשרד מקדם בשלב ראשון את ביטול ההפרדה התאגידית". ואכן, בהמשך למכתב המנכ"ל, מיזגה בזק לתוכה את yes.
"משרד מבקר המדינה מסב את תשומת הלב ומעיר בחומרה למשרד התקשורת, כי הממצאים האמורים מעוררים ספק מהותי בדבר תקפותה המקצועית של טיוטת מדיניות ההמשך", אומר שפירא. הוא מוסיף, כי העדרם של מסמכים המתעדים את הפגישות שהתקיימו עם בזק מנוגד לכללי מינהל תקין. "הדברים תקפים ביתר שאת בנסיבות שבהן מדובר בנושא בעל השלכות מהותיות על הציבור, ולנוכח העובדה שהדיונים מתקיימים עם גוף בעל אינטרס שהוא מונופול וחלק מגורמי המקצוע הרלוונטיים כלל אינם מודעים לקיומם".
הרפורמה מתקדמת בעצלתיים 