קיים קושי של ממש בהסדר ניגוד העניינים, לפיו לא יעסוק ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, בעניינים הנוגעים לקבוצת בזק בשל חברותו עם בעל השליטה בה,
שאול אלוביץ. כך קובע (יום ד', 12.7.17)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בדוח מיוחד על הרפורמה בתחום התקשורת.
בעקבות כתבה שהתפרסמה בתקשורת באוקטובר 2015, ולפיה לנתניהו קשרים חבריים עם אלוביץ, ערך ביוני 2016 היועץ המשפטי לממשלה הסדר
ניגוד עניינים לנתניהו בתפקידו כשר התקשורת. נתניהו הודיע ליועץ,
אביחי מנדלבליט, כי הוא יהיה מוכן להימנע מלטפל בעניינים הנוגעים לאלוביץ ולחברות שבשליטתו וסמכויותיו הועברו לשר
צחי הנגבי.
במאי 2015 פנה שפירא לנתניהו וציין, כי משרדו קיבל פניות מצד גורמי עיתונות, בהן הועלו טענות בנוגע לקשרים עסקיים משמעותיים של באי-כוחו - עוה"ד
דוד שמרון ויצחק מולכו - בתחום התקשורת. באוקטובר 2015 נקבע לנתניהו הסדר ניגוד עניינים, ולפיו הוא יוכל לטפל בעניינים המשפיעים על לקוחות משרדם של שמרון ומולכו (שלא טיפלו בהם אישית), אך יהיה עליו להימנע מלטפל באותם עניינים שבהם המשרד מייצג את לקוחותיו. בנובמבר 2015 המציא בא-כוחו של נתניהו לשפירא את השאלון הסטנדרטי שנועד למנוע ניגוד עניינים, ובו ציין רק את הקשר עם משרד שמרון.
לאחר הפרסומים בתקשורת בנוגע לאלוביץ מסרה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, כי לנתניהו יש קשרי ידידות עם אלוביץ מזה 20 שנה. עוד נמסר, כי נתניהו נפגש עם אלוביץ בתדירות של אחת לכמה חודשים עד שנה; נסיבות ההיכרות אינן זכורות לנתניהו; הפגישות הן בעלות אופי חברתי ומשתתפות בהן גם רעיותיהם ובדרך כלל גם חברים נוספים; נתניהו לא פנה אל אלוביץ בנושאים מקצועיים, וכי הוא משוחח אתו לעיתים בצורכי השעה, כפי שהוא עושה עם ראשי גופי תקשורת אחרים. הובהר, כי אין בין נתניהו לאלוביץ קשר כלכלי, וכי נתניהו לא קיבל ממנו שום תרומות, כספים או הלוואות.
הרשימה שלא נמסרה באפריל 2016 ריכזה היועצת המקצועית הבכירה למנכ"ל משרד התקשורת רשימת נושאים שבהם עסק נתניהו מאז נכנס לתפקיד, שיש להם קשר ישיר או עקיף לבזק - רשימה שלא הועברה למשרד המשפטים בעת קביעת ההסדר. זו הצביעה על הנושאים הבאים:
1. הליכי פיקוח על קבוצת בזק.
2. בקשה לאישור מכירת פעילות אלון
סלולר לפלאפון.
3. הארכת תוקף הסמכה ליתן היתר לביצוע עבודות [לעובדי בזק].
4. אישור שינוי אחזקות ב-yes.
5. תיקון רישיון yes.
6. דרישת תשלום עיצום כספי בגין שימוש בטווח מספרים שלא הוקצה כדין.
7. דרישת תשלום עיצום כספי [מבזק] בגין הפרה בנושא יישום השוק הסיטונאי.
8. דרישת תשלום [מבזק] בגין הפרת תקנות התשלומים.
9. דרישת תשלום עיצום כספי [מבזק] בגין הקצאת מספרי טלפון שלא על-פי תקנות התשלומים.
10. שימוע טלפוניה.
11. שימוע שוק סיטונאי הוט.
12. שימוע ביקושים.
ברשימה מפורטים נושאים שלא נכללו בדיווח של לשכת המנכ"ל מאוגוסט 2016 למשרד מבקר המדינה, אף שהם נוגעים לרפורמה בשוק התקשורת הנייחת. לדעת שפירא, הרשימה הייתה צריכה להיות מובאת לידיעת משרד המשפטים, שכן בלא עיון בה, עלול להתעורר קושי בקביעת האיזון הנכון בסוגיית תחולת ההסדר על החלטות עבר.
אלוביץ: לא דנתי עם נתניהו בינואר 2017 שאל משרד המבקר את משרד המשפטים האם הוא סבור, כי נוסח ההתייחסות שנמסר לו מטעם נתניהו שולל את האפשרות שבין נתניהו לאלוביץ נדונו נושאים הקשורים לתחומי פעילותו של משרד התקשורת. משרד המשפטים השיב, כי נתניהו שלל פנייה שלו בנושאים מקצועיים אל אלוביץ, אך לא התייחס, לחיוב או לשלילה, לאפשרות שאלוביץ פנה אליו בעניינים אלו ולאפשרות שהשניים דנו בנושאים אלו. לדעת שפירא, היה על משרד המשפטים למצות בדיקה זו לפני הכנת ההסדר.
אלוביץ מסר למשרד מבקר המדינה, כי הוא "לא דן עם נתניהו בנושאים המצויים תחת אחריותו של משרד התקשורת ושל השר העומד בראשו" וכי "לא קיים שיחות עם נתניהו הנוגעות לנושאים בהם היה מעורב נתניהו בתפקידו כשר התקשורת".
משרד המשפטים מסר, כי החל ממארס 2016 (המועד שבו החלה בדיקת נושא ניגוד העניינים) משרד התקשורת נמנע מלקבל החלטות בעניינים הנוגעים לקבוצת בזק, המצריכים מעורבות של השר. משרד המשפטים הוסיף, כי במסגרת תפקידו כשר התקשורת נתניהו לא קיבל החלטות שנויות במחלוקת לפני שגובשה חוות הדעת.
משרד התקשורת חזר על דברי משרד המשפטים בנוגע לפרק הזמן שממארס 2016. לדבריו, "גם ההחלטות, קודם לחתימת הסדר ניגוד העניינים, נעשו לאחר הליך וסדור, בליווי הייעוץ המשפטי של המשרד, ועל-פי כל כללי המינהל הנדרשים ותוך הקפדה על אי-עירוב נתניהו כשר התקשורת ללא אישור הלשכה המשפטית. בהחלטות אחרות בהן היה חשש, נעשה הליך ריפוי באופן שהחלטות קודמות הועלו לדיון וקבלת החלטה חוזרת על-ידי הנגבי".
בהתייחס לרשימה שלא הועברה, מסר המשרד: את הליכי הפיקוח והטלת העיצומים הכספיים על בזק והחברות-הבנות ביצע מנכ"ל המשרד וללא עידכון מראש של השר; בנושאים אחרים קיבל נתניהו את המלצות הצוות המקצועי כלשונן, ונדרשה רק חתימתו הפורמלית. הנושאים האחרים הנכללים ברשימה, לרבות "שני הנושאים המהותיים היחידים שהובאו לידיעת נתניהו טרם תחילת הליך הבדיקה בעניין ניגוד העניינים" - שימוע בנושא הטלפוניה ועיכוב השימוע בנושא עקרון ההדדיות - הועברו להחלטתו של הנגבי.
נתניהו: דוחים את הממצאים גם משרד המשפטים אומר, כי מעורבות נתניהו אינה רלוונטית לעניינים שפורטו ברשימה. בתקופה שקדמה לגיבוש ההסדר ובעת גיבושו אומנם נעשו ניסיונות להגיע לידי פתרונות מוסכמים עם בזק, אולם לא הייתה החלטה שהיטיבה עם בזק באופן ספציפי שניתן היה להצביע עליה כהחלטה שעשויה להיות שנויה במחלוקת, וככזו שעשויה להיות נעוצה בפגם של ניגוד עניינים.
נתניהו השיב בקצרה: "אנו דוחים מכל וכל את מסקנות מבקר המדינה. עם זאת, לאור העובדה שעיקר המסקנות לא מופנה לראש הממשלה, לא מצאנו להגיב לאמור בטיוטה, ואנו מצטרפים לעמדתם של יתר המבוקרים".
שפירא מסכם: "התוצאה של המצב שנוצר מעוררת קושי של ממש - מלכתחילה לא דווח על זיקה חברית בין נתניהו לבין גורם מרכזי בתחום התקשורת; נתניהו שימש בתפקיד שר התקשורת מנובמבר 2014, והיה מעורב בפועל בכמה נושאים המשפיעים במישרין או בעקיפין על בזק (עד לתחילת בירור נושא ניגוד העניינים); בפני משרד המשפטים לא עמדה תמונה מלאה בנושא היקף העיסוק של נתניהו בנושאים הקשורים לחברת בזק; בתשובה שניתנה מטעם נתניהו למשרד המשפטים לפני גיבוש ההסדר לא היה כדי לשלול את קיומן של שיחות בין נתניהו לבין אלוביץ, הנוגעות לנושאים שבהם היה מעורב נתניהו במסגרת תפקידו כשר התקשורת בתקופה שקדמה לבירור נושא ניגוד העניינים".
הסעיף בהסכמים הקואליציוניים עוד מתייחס שפירא לסעיף בהסכמים הקואליציוניים משנת 2015, לפיו: "הממשלה תנהיג רפורמות מקיפות בשוק התקשורת. סיעת הליכוד, סיעת... ויתר הסיעות המצטרפות לקואליציה מתחייבות לתמוך ברפורמות הללו. כמו-כן, סיעות הקואליציה וחבריהן, לא יתמכו בהצעות חוק בתחום התקשורת בלא אישור שר התקשורת. סיעות הקואליציה וחבריהן יתנגדו לכל יוזמה ו/או הצעה בתחום התקשורת, ששר התקשורת יתנגד לה".
לדבריו, סעיף התקשורת סתם ולא פירש באלו רפורמות מדובר, וליוזמות באלו תחומים יש להתנגד, וזאת בניגוד לסעיפים אחרים. "סעיף כזה עלול לעורר קושי מיוחד בנסיבות שבהן נלמד בדיעבד, כי בעת חתימת ההסכם לעומד בראש סיעת הליכוד ובראשות הממשלה הייתה זיקה לגורם מרכזי בתחום התקשורת. זאת ועוד, מכוח כהונתו כנתניהו נתונות בידו סמכויות למנות את חברי הממשלה, ובכלל זה הוא מוסמך לקבוע כי תיק מסוים ייוותר בידיו, כפי שאירע בפועל בנוגע לתיק התקשורת למשך פרק זמן מסוים", אומר שפירא.
משרד המשפטים אמר בתגובה, כי בפועל - ספק אם המנגנון המיוחד שנקבע בהסכם משפיע באופן מעשי על ביסוס מעמדו של שר התקשורת וכוח ההכרעה שלו, שכן בנסיבות הקיימות שר התקשורת מכהן גם כראש הממשלה, ובשיטה הפוליטית הנוהגת - כוחו הפוליטי ממילא רב מזה המוקנה לשר התקשורת לפי ההסכם בלבד. בג"ץ דחה עתירה נגד סעיף זה.
שפירא עדיין סבור, כי "בצירוף הנסיבות - אלו הנוגעות לכוחו הפוליטי העודף של נתניהו המכהן גם כשר תקשורת וכבעל תפקידים נוספים; ואלו הנוגעות לחשש שהתברר, כי נתניהו מצוי במצב של ניגוד עניינים באחד מהענפים המרכזיים של שוק התקשורת (עניין שלא עמד לנגד עיניו של בג"ץ בעת שדן בעתירה האמורה, מכיוון שההסדר נערך לאחר פסק הדין) - יש כדי להעמיק את הקושי שבהכללת סעיף התקשורת בנוסח הקיים בהסכם הקואליציוני".
אגב בחינת השלכות הסדר ניגוד העניינים, מציין שפירא, התעוררה סוגיה עקרונית - בחינת השפעתו של הסדר ניגוד עניינים שנקבע לשר על מנכ"ל המשרד שאותו מינה, ולדעתו משרד המשפטים צריך לתת את דעתו על סוגיה זו. לא מן הנמנע, הוא סבור, כי יש נסיבות מסוימות שבהן ניתן יהיה לומר, תוך הסתייעות במבחנים אוביקטיביים, שניגוד העניינים של שר עלול להשפיע גם על המנכ"ל.
