המשנה בדימוס לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, החליט (יום ד', 12.7.17) לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בשאלת פתיחתן של חנויות בתל אביב בשבת.
לפני שלושה חודשים קבעו הנשיאה
מרים נאור והשופטות
אסתר חיות (הנשיאה הבאה) ו
דפנה ברק-ארז, כי ניתן לפתוח בתל אביב חנויות בשבת - בעיקר במספר מתחמים מוגדרים, וכן חנויות מזון ובתי קפה. התאחדות הסוחרים ביקשה לקיים דיון נוסף, עיריית תל אביב התנגדה, המדינה סברה שיש מקום לדיון רק בשאלת היחס בין חוקי העזר העירוניים לבין חוק שעות עבודה ומנוחה, והשר
אריה דרעי ביקש אף הוא לקיים דיון נוסף.
רובינשטיין מזכיר, כי בג"ץ אישר את פתיחת החנויות משום ששרי הפנים לא אישרו בשנים האחרונות את חוק העזר שאפשר זאת - ובכך ראו השופטות פסילה בלתי מנומקת ובלתי תקינה שלו. בכך הפך חוק העזר התל אביבי לכזה העשוי להוות דוגמה למדינה כולה. יתרה מזאת: בפועל, בעת מתן פסק הדין כבר החליט דרעי לפסול את חוק העזר, "אך עדיין סוגיית המהות במקומה; נוצרה 'הלכה למעשה'".
לדברי רובינשטיין, "פסק הדין מעצב לכאורה במהות אמות מידה כלליות לעניין פתיחת עסקים בשבת במקום שלא היו כדבעי אמות מידה כאלה, ועל כן עשוי להוות דגם ליישובים אחרים, בנושא רגיש שקשה לחלוק על חשיבותו". הוא מזכיר, כי החוק מאפשר דיון נוסף כאשר מדובר בהלכה חשובה, ולדעתו השבת היא נושא חשוב דיו כדי להצדיק דיון נוסף:
"תהא התוצאה אשר תהא, ראויה השבת, שעל מעמדה בעולמה של יהדות אין צורך להכביר מלים, שעניינה יידון וילובן כשכלל העמדות לפני בית המשפט, בוודאי נוכח השלכות הרוחב, פינה ויתד לאחרים; ועוד, גם בעלי מכולת קטנים, אל מול המרכולים ואפשרויות כוח האדם שלהם, מצויים בכל יישוב".
שר הפנים אריה דרעי: "מדובר בהחלטה משמעותית של בג״צ בסוגיה חשובה זו וביחסי דת ומדינה. כפי שטענתי לאורך כל הדרך, החלטה בנושא כה מהותי מבחינה יהודית וסוציאלית, שיש לה השפעה רחבת היקף על אלפי אזרחים ביום המנוחה, חייבת להתקבל בהרכב מורחב, תוך שמיעת כלל הנימוקים. אני משוכנע כי בדיון החוזר בבג״צ, לאחר שקיבלתי היתר להציג את עמדתי בנפרד, אציג את הנימוקים הנרחבים כפי שגובשו על-ידי צוות משרדי. אני מקווה לשכנע את השופטים כי הדבר הנכון הוא להותיר את הסטטוס-קוו על-כנו ולא לפגוע בקדושת השבת ובחוק שעות עבודה ומנוחה״.
סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו,
מיטל להבי (מרצ): "אנחנו כל העת מנסים לייצר פתרונות שמתחשבים בסטטוס-קוו. אך החרדים, מתוך אינטרסים לא ברורים מסרבים לקבל את הכרעת הדין, לא מרפים ועסוקים כל הזמן בלחמם את מערכת היחסים בין החרדים והחילונים.
חברי הכנסת של הסיעות החרדיות מרגישים שהם יכולים להשיג כל הישג בממשלה הנוכחית ועסוקים לפגוע בסטטוס-קוו העדין בישראל בכלל ובתל אביב-יפו בפרט. העיסוק בנושא איבד כל פרופורציה: 5 שנים הנושא נמצא בלב הדיון הציבורי, 4 שרי פנים נדרשו לנושא והוא נדון מספר פעמים בביהמ"ש. בכל פעם שמושגת הכרעה יש כאלה שמלבים את הנושא מחדש".
