מנכ"ל משרד התקשורת,
שלמה פילבר, ישוחרר בהסכמה למעצר-בית מלא ל-14 יום עד יום 26.7.17 בביתו בפתח-תקווה. בתקופה זו לא ייצור קשר עם מי מהמעורבים בפרשה והסכים להתייצב בכל עת לחקירה - כך החליט היום (ה') בית משפט השלום בתל אביב שדן בעניינו.
כמו-כן סוכם בין רשות ניירות ערך לבין עורכי דינו של פילבר כי הוא יוכל לצאת לתפילות בבית הכנסת ברחוב רננים, ובמקביל הוא התחייב שלא ליצור קשר במשך 14 יום גם עם כל עובדי משרד התקשורת. כלומר, הוא מורחק מהמשרד למשך שבועיים.
בנוסף, דרכונו יוחזק ברשות לתקופה של 180 יום, והוא יפקיד ערבות של 400 אלף שקל להבטחת תנאי שחרורו.
נציין כי לבית המשפט הוגשה בקשה דחופה מחדשות 10 להסרת צו איסור פרסום שהוטל על חקירת פרשת בזק.
בתוך כך, הוחלט על שליחתו של
שאול אלוביץ' למעצר בית של 9 ימים, עד ה-21.7. על התוצאה האמורה הסכימו הצדדים, תוך כדי שרשות ני"ע עשויה להגיש בקשה להארכת המעצר. אלוביץ' יוכל לצאת מביתו בכפוף להסכמת רשות ני"ע, ויהיה זכאי לחתום על מסמכים עסקיים שיובאו לו ע"י עורכי דינו.
כמו-כן, ביהמ"ש הורה על הארכת מעצר הבית של מנכ"לית בזק,
סטלה הנדלר, עד ה-21.7. הנדלר תפקיד ערבות בנקאים בגובה 700 אלף שקל.
בדיון בעניינו של סמנכ"ל קשרי משקיעים ופיתוח עסקי בבזק, עמיקם שורר, נקבע כי ישהה במעצר בית ל-11 יום - עד ה-27.7. על שורר נאסר ליצור קשר עם נושאי משרה בבזק ו
יורוקום וכן נציגי החברות הללו. כמו-כן, יחול עליו צו איסור יציאה מהארץ ב-180 הימים הקרובים.
"אם אלוביץ' ייצא בלילה מהבית, זה יצולם ויתפרסם ב
גלובס ובדה מרקר"
תחילה התנגד סנגורו של אלוביץ', עו"ד זק חן, למעצר-הבית ולמגבלות ואמר: "לצורך הסכמת השחרור הנחנו שיש עילת שיבוש חקירה, אבל אנחנו מכחישים מכל וכל. לא התווכחנו על זה לצורך הדיון, כדי שלא ייגרם נזק לציבור שמתעצם עם כל תנודה בחקירה".
עוד אמר עו"ד חן: "עד היום הציבור הפסיד 2 מיליארד שקל כתוצאה ממה שקורה כאן. ותוצאת הדיון שוב תתפרש כהבעת חוסר אמון, כי הנה מוחמרים התנאים בהם אלוביץ' משוחרר".
על כך השיבה השופטת: "זה טיעון בעייתי, כי צריך לאפשר לחקור השאלה אילו תנאים יאפשרו את החקירה".
בהמשך הדיון אמר עו"ד חן: "אם הוא (אלוביץ') ייצא בלילה מהבית על-אף שאסור לו, זה הרי יצולם ויתפרסם ב"גלובס ובדה מרקר".
השופטת: "אנחנו לפני סוף השבוע. לפי פעולות החקירה חשבתי על מעצר בית ל-11 יום עד יום ראשון".
עו"ד חן: "צריך פה מו"מ כמו בבזאר טורקי. פעולות חקירה לא עושים בשישי שבת, אז אין טעם ביום ראשון, אז מספיק עד יום חמישי".
בנוסף, נציג רשות ניירות ערך הציג בדיון מסמך, לפיו נוצר לכאורה מנגנון קבלת מידע מסווג, שעבר למי שלא היה אמור לקבלו. "השינוי בחשדות הוא דרמטי", אמר נציג הרשות. השופטת אמרה כי "הטענה היא שיש חשש מפני הימלטות, והחשש הסביר התחזק בעקבות הפרשות הנוספות".
מוקדם יותר היום נחקר פילבר פעם נוספת במשרדי רשות ניירות ערך, לאחר שאתמול (ד') נחקר לראשונה ברשות ניירות ערך בחשד למעורבות בפרשת בזק, בחשד לביצוע עבירות על טוהר המידות ועבירות ניירות ערך בנוגע לעסקת yes-בזק.
אחד החשדות הנחקרים במסגרת הפרשה הוא החשד כי בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', ושאר החשודים בתיק ביצעו פעולות מלאכותיות שונות בקשר לעסקה אשר השפיעו על דיווחיה של חברת בזק - פעולות שבוצעו לטובת אלוביץ' ובהנחייתו.
מראשית החקירה עלו תהיות באשר למעורבות של משרד התקשורת בפרשה, ובין היתר בנוגע לשאלה אם העבירות שביצעו לפי החשד הבכירים בבזק וב-yes יכלו להיעשות ללא שיתוף-פעולה מצד המשרד - במודע או שלא במודע. עוד עולה שאלת איכות הקשר בין בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', למשרד התקשורת.
כפי שנחשף ב"גלובס" בחודש שעבר, מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, ביצע בעבר מהלך שנועד לסייע לכאורה לבזק בהצגת הדוחות הכספיים שלה. במהלך 2015 העביר פילבר לרשות לניירות ערך מכתב שעסק בסוגיית מס - ובו בקשה להכיר ברווח מנכס המס של בזק. אחת הסוגיות שנלוו לעסקת מכירת yes על-ידי בזק, הייתה השאלה האם נכס המס שנוצר מעסקת המכירה יכול להיכלל ברווח של החברה ולהיות מחולק כדיבידנד.
לפי דוח
מבקר המדינה שפורסם אתמול בנושא "היבטים בפעולות משרד התקשורת לאסדרת מגזר התקשורת הנייחת", פילבר הגיע עם בזק שבשליטת אלוביץ' להסכמות בנוגע לקידום ביטול ההפרדה התאגידית בחברה באופן מיידי, מבלי שחלק מגורמי המקצוע היו מודעים לכך.
בנוסף, מהדוח עלה כי דיוני המשרד עם בזק לא תועדו, ולכן לא ניתן לדעת מי יזם את רעיון ביטול ההפרדה, וכן לא ניתן לשלול את האפשרות שראש הממשלה
בנימין נתניהו, בשבתו כשר התקשורת, שוחח בנושאים הקשורים לבזק עם בעל השליטה בחברה, שאול אלוביץ'.
הנושא הכי רגיש בדוח מבקר המדינה התמקד בסוגיית המכתב שהוציא פילבר לבזק, ושבגינו הודיעה בזק על מיזוג בזק-yes ועל כך שהיא מוחקת את חברת yes מרשם החברות. מה שלא היה ידוע ואשר נחשף ב"גלובס" לאחר פרסום המכתב שנשלח ב-21 בדצמבר 2016, היה העובדה שבעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', היה חייב את המכתב של פילבר שבו הוא מקדם את ביטול ההפרדה התאגידית בבזק בתמורה להתחייבות להשקעות מצידה, וזאת על-מנת שאלוביץ יוכל לקבל את התמורה המותנית בעסקת בזק-yes. המכתב שלכאורה היה תמים, ובו דובר על קידום ההפרדה התאגידית בבזק, נראה היה כנקי מקצועית ונתמך על-ידי משרד הדרגים המקצועיים במשרד התקשורת.
מבקר המדינה מצא כי הדרגים המקצועיים לא רק שלא היו שותפים למכתב, הם התנגדו לשינוי המדיניות המוצע בו.
לא ברור האם הדרגים המקצועיים ידעו על הצורך הדחוף של אלוביץ בקבלת המכתב, וזאת על-מנת שהוא יוכל לקבל את התמורה המותנית. ייתכן שהדרגים ידעו, כיוון שפרסומים קודמים רמזו על כך. הבעיה הייתה שהמכתב יצא בניגוד לדעתם כך שפילבר החליט על דעת עצמו להוציאו.
השאלה הגדולה שנשאלת היא האם פילבר ידע שהמשמעות של המכתב עשויה להביא לכך שאלוביץ' יקבל עוד עשרות מיליוני שקלים מבזק, ולכן המשמעויות של החקירה בעניינו כל-כך חמורות.
