משרד הביטחון מתעלם מן החוק המחייב אותו לקיים ועדות שיבחנו דרישות של מעסיקים לפטר הורים שכולים שעברו את גיל הפרישה. על-פי החוק הקיים, הורים שכולים זכאים להארכה של חמש שנים להעסקתם לאחר הגיעם לגיל הפרישה לפנסיה. במצב הקיים, מתערב משרד הביטחון לטובת הורים שכולים במקרים שבהם טוענים מעסיקיהם שמדובר בעובדים שיש לפטרם מסיבות ענייניות - ומונע את הפיטורים תוך פגיעה במעסיקים.
הדברים נחשפו במהלך דיון שהתקיים השבוע בישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת על הצעת חוק גיל פרישה (תיקון מספר 5)(הורה שכול) התשעו-2016. מדובר בהצעה המבקשת למנוע ממעסיקים גדולים - המעסיקים מעל ל-20 עובדים - לחייב הורים שילדיהם מתו בנסיבות אזרחיות טרגיות לפרוש לפנסיה למשך תקופה של ארבע שנים. אל החוק החדש נוספה לפני הדיון שהתקיים השבוע גם הסתייגות שצורפה בנספח, שלפיה הוא יחול רק על הורים שילדיהם נהרגו בעשר השנים הסמוכות לגיל הפרישה לפנסיה.
מדובר בהצעת חוק של ח"כ
בצלאל סמוטריץ' (
הבית היהודי), שנשענת על הרציונל של הסדר דומה שקיים עם הורים שכולים ועם אלמנות צה"ל שיקיריהם נהרגו במהלך שירותם הצבאי, או במסגרת פעולות איבה. בשני המקרים מדובר על אינטרס ציבורי לאפשר להורים השכולים לשמר בחייהם אלמנט שישאיר אותם בפעילות וימנע מהם שקיעה לתוך יגונם הכבד. ועדת השרים לחקיקה קבעה כי הורים שכולים 'אזרחיים' יזכו להארכה של ארבע שנים בלבד, מתוך רצון לשמר את יתרונם של ההורים השכולים ה'צבאיים' שקיבלו הארכת גיל של חמש שנים.
מאחר שההגנה שמקבלים ההורים השכולים היא 'הגנת גיל' בלבד, קובע החוק הקיים - ביחס להורים שכולים צבאיים - ומבקש החוק החדש לקבוע כי ועדה מיוחדת תכריע בכל מקרה שבו מעסיק יטען כי מדובר בעובד שיש לפטרו מסיבות ענייניות. על-פי החוק החדש, אמורה הוועדה לפעול במשרד לשוויון חברתי. בראשה יישב שופט בדימוס שימונה בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, עובד המשרד לשוויון חברתי, נציג ארגון עובדים, נציג ארגון מעבידים ונציג ציבור בעל ידע וניסיון של לפחות שבע שנים בתחום התעסוקה.
מדובר במודל הנסמך על סעיף 33א לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תשי-1950. סעיף זה קובע כי רק ועדת תעסוקה תוכל לקבוע שיש לפטר הורה שכול הממשיך בעבודתו לאחר גיל הפרישה לפנסיה.
אולם בדיון שהתקיים השבוע בכנסת דיברה יעל שור, נציגת משרד הביטחון והבהירה שכבר שנים רבות לא התכנסה ועדה שכזו, וכי כל מקרה שבו יש מחלוקת בין המעסיק לעובד מסתיים לאחר התערבות המשרד בהמשך העסקת ההורה השכול. "מבחינתנו החוק הזה מאוד חשוב. אנחנו רואים הרבה מאוד מקרים של הורים שכולים ושל אלמנות צה"ל שרוצים להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה. הבעיות צצות כשיש אי-הסכמה בין המעביד ובין העובד. כשיש הסכמה זה לא מגיע לפתחנו", ציינה והוסיפה כי "ועדת תעסוקה כבר לא קיימת הרבה שנים".
יו"ר הוועדה, ח"כ
אלי אלאלוף, הקשה ושאל מי פוסק במקרים שבהם יש מחלוקת בין המעסיק ובין העובד-ההורה השכול ונענה על-ידי שור: "המשפחות פונות אלינו, אנחנו מעבירים את לשון החוק עם מכתב אל המעסיק, והמעסיק ממשיך להעסיק את העובד".
בתגובה לדברים אמר אריה רוקח, אביה של תחיה רוקח שנהרגה בתאונת דרכים, כי "הדפיקה בדלת היא אותה דפיקה בדלת והורה שכול הוא הורה שכול בין אם הוא שייך למערכת הביטחון ובין אם הוא לא שייך למערכת הביטחון". לדבריו, גם במערכת הביטחון יש הורים שכולים שילדיהם נהרגו במהלך טיולים ותאונות אזרחיים לחלוטין, ולא במהלך פעילות צבאית. "אני מבין את השכול הביטחוני, אבל בתוך המטריה הגדולה של השכול הביטחוני יש הורים שהבן שלהם נסע לטיול בנפאל, או נהרג בתאונת דרכים ושם מגנים עליהם", אמר. "הורה שכול כמונו ואחרים סובלים מבעיית השכול מאותו רגע שדפקו אצלם בדלת".
