מידע מגמתי של עו"ד בעתירת סרק

עו"ד משה הר-שמש הגיש לבג"ץ עתירת סרק, בה לא מסר מידע מהותי והתברר שלטענותיו העובדתיות לא היה בסיס - קובעת (12.7.17) השופטת ענת ברון. הר-שמש, שלדבריו מייצג נישומים מול רשות המיסים, ביקש להורות לרשות לשנות את נהליה לגבי החזרי מיסוי מקרקעין לנישומים ששילמו מס ביתר. לדבריו, כאשר הסכום גבוה ב-20,000 שקל יש צורך באישור של בני בעלי תפקיד - דבר הגורם לסרבול ולעיכובים, המגיעים עד כדי 140 יום. הוא הציג את עצמו כעותר ציבורי וטען שמטרתו היא להועיל למספר גדול של נישומים. תגובת רשות המיסים העלתה, כי מאז מארס שעבר פועלת בה תוכנה המחייבת אישור של שני בעלי תפקיד כבר מהחזר של 1,000 שקל -תוכנה אליה כלל לא התייחס הר-שמש בעתירתו, אם כי בדיעבד אמר שהדבר רק מחזק את טענותיו. אלא שהעתירה, קבעה ברון, "אינה מניחה תשתית עובדתית ומשפטית לפגם כלשהו בהתנהלות המשיבים". והיא מסבירה: הר-שמש מבקש מבג"ץ "להתערב בשיקול דעתה של רשות המיסים, ולשנות את סדרי הביקורת הנוהגים אצלה בקשר עם החזרי מיסוי מקרקעין - ואולם על הנחיות אלה, כעל כל פעולה מינהלית, חולשת חזקת התקינות. העותר מצידו לא הציג ולו ראשית ראיה לפגם כלשהו שנפל בהנחיות הפנימיות בנוגע להחזרי מיסוי המקרקעין, בוודאי לא כזה המצדיק את ביטולה של התוכנה". זאת ועוד: תגובת הרשות העלתה, כי הר-שמש הציג מידע חלקי ומגמתי. "מדגם כלל-ארצי מייצג, שנערך במשרדי מיסוי מקרקעין בפריסה ארצית וכלל עשרות תיקים, מלמד שפרק הזמן הממוצע שאורך הטיפול בהחזרי מיסוי מקרקעין עומד על 10 עד 40 ימים בלבד. בתשובתו לתגובת המשיבים, העותר עצמו הודה כי זה אומנם הכלל. עוד מתברר כי רק ארבעה מתוך 13 המקרים שצוינו על-ידי העותר בעתירתו חרגו מסטנדרט זה - וזאת בעטיין של נסיבות מיוחדות". להר-שמש גם אין זכות עמידה, ממשיכה ברון, שכן איש מ-13 לקוחותיו לא עתר בעצמו - ובג"ץ ייטה שלא לקבל עתירה ציבורית כאשר קיים נפגע הנמנע מלעתור בעצמו. הר-שמש חויב בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. השופטים סלים ג'ובראן ואורי שהם הסכימו עם ברון. את המדינה ייצגה עו"ד הילה בז'ה-דולינסקי.