שופט בית המשפט העליון,
יורם דנציגר, מציע שחברות ציבוריות ימנו באופן קבוע ועדת תביעות בלתי תלויה, שיתנו ייעוץ לדירקטוריון בשאלה האם לתבוע נושאי משרה בחברות. הוא דיבר (14.7.17) בכנס הקיץ של לשכת עורכי הדין. "זה יתן שקט תעשייתי וימנע טענות לפיהן הקמת ועדה רק במקרה ספציפי היא כסת"ח", נימק דנציגר.
עוד מציע דנציגר לשקול את האפשרות להשתמש במפקח או במבקר מטעם בית המשפט כאשר מוגשת בקשה לתביעה נגזרת נגד חברה - כפי שנעשה בהליכים אחרים, כמו בקשות להסרת קיפוח. תפקידו יהיה להביע דעה בפני בית המשפט האם נפל פגם בהחלטה אותה מבקשים לתקוף בעלי מניות מיעוט ולהוות מעין מסנן של תביעות אלו.
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
רות רונן, סבורה שיש להעניק לחברות ולדירקטורים הגנה מוחלטת מפני תביעות על עסקות בעלי עניין - אם יעמדו בצורה מלאה בכללי התנהגות ובנהלים שיגבש בית המשפט. במשל מעולם הכדורגל אמרה רונן, כי על השופט לקבוע האם היה נבדל בהתאם לחוקת המשחק - אך לא לייעץ לשחקן כיצד לבעוט ובוודאי שלא לבצע בעצמו את הבעיטה. רונן הדגישה, שכדי לסמוך על ועדת התביעות - כל המידע ששימש אותה צריך להיות גלוי בפני בית המשפט: הפרוטוקולים של ישיבותיה, כתב המינוי שלה, עם מי התייעצה וכן הלאה.
רונן הוסיפה, שההחלטה האם להגיש תביעות שגרתיות היא בליבת שיקול הדעת של החברה והיא עושה זאת יום-יום. יש הרבה מאוד שיקולים עסקיים, ולא רק משפטיים, בהחלטות אלו: כמה יעלה ניהול ההליך, מה תהיה השפעתו על המוניטין של החברה, כיצד הוא ישפיע על היחסים עם הנתבע ועם גורמים אחרים מולם עובדת החברה. לכן סבורה רונן, כי תביעה נגזרת בשאלה האם החברה הייתה או לא הייתה צריכה לתבוע, היא החריג ולא הכלל.
שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
עופר גרוסקופף, חלק על רונן בנקודה זו. לדעתו, בית המשפט אינו יכול להתפרק מסמכויותיו ולהעניק הגנה מלאה לחברה ולאורגנים שלה. "החלטה של ועדת תביעות אינה שיקול דעת עסקי, בו לבית המשפט אין מומחיות, אלא החלטה משפטית בה בית המשפט מומחה. לכן, צריך לתת לה משקל מופחת ביחס להחלטות עסקיות", הוא סבור. לדעתו, במקרים קיצוניים בהם מתעורר חשד לא רק לגבי הפרוצדורה של קבלת ההחלטה אלא גם לגבי תוכנה, על בית המשפט לבחון את ההחלטה לגופה. דנציגר הסכים איתו: "בית המשפט לעולם לא צריך להתפרק מסמכותו לבדוק החלטות של חברה".