הוועדה לזכויות הילד קיימה (יום ב', 17.7.17) דיון מעקב בנושא 'הקמת מסגרת סגורה לילדים עם תחלואה משולבת'. יושב-ראש הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, פתחה את הדיון: "זה כבר מספר כנסות שעוסקים בסוגיה, מדובר כבר על שנים. שנים בהם אנחנו מאבדים עוד ועוד ילדים שנמצאים במסגרות שלא מתאימות להם, כי המדינה לא מקימה מסגרת הולמת. יש הסכמה על הצורך, יש אפילו תקצוב אך משום מה משרד הבריאות ומשרד הרווחה עדיין לא הגיעו להסכמות, ואנחנו מבקשים לפתור את הסוגיה ולהביא כבר מזור לילדים והמשפחות".
אב לנער בן 16 הסובל מתחלואה משולבת: "מגיל 10 לא מצאו לבן שלי מסגרת מתאימה. הוא סובל מבעיות נפשיות ובעיות פסיכיאטריות, הוא נפלט ממסגרת שניסו להתאים לו, הוא שהה חצי שנה במעון נעול כי בהעדר מסגרת מתאימה וחזר חבול נפשית עם טראומות. כעת הוא במעצר לפני גזר דין בגין עבירה שביצע. ועדת חריגים שדנה בעניינו לפני שבועיים הודיעה שאין שום מסגרת להחזיק אותו ולכן הוא חזר למעצר. בין לבין הוא שהה הרבה בבית ומצבו הדרדר, הוא היה אלים כלפינו והיינו צריכים להגיש תלונות במשטרה. הוא ישתחרר בעוד כמה חודשים מהכלא ושוב יהיה ללא פתרון וללא מסגרת".
אלין אלול, סמנכ"ל משרד הרווחה: "המשרד מבין את הצורף ופועל להביא את הנושא הזה לפתרון. יש משא-ומתן ממושך עם משרד הבריאות. יש כבר הסכמות לגבי המכרז המשותף, לגבי התעריף והמודל. יש שלושה דברים שעדיין לא נפתרו מול משרד הבריאות - מתן תרופות בכפייה, אשפוז שלא בסמוך למוסד, שעה שמשרד הבריאות מבקש שהילד יאושפז במקום המגורים ולא במקום המוסד. והסוגיה השלישית היא שהמסגרת תוקם בסמיכות למקום שיש בו מחלקה פסיכיאטרית לנוער, שתהיה זמינות. ביקשנו ממשרד הבריאות לקדם דיון משותף מהיר לפתרון הסוגיות".
דני בודובסקי, מנהל השירות האמבולטורי, משרד הבריאות: "יש מספר סוגיות שיש עליהן אי-הסכמות. יש חשיבות שילד שנמצא באשפוז יהיה לצד משפחתו. יש 11 מוסדות אשפוז במדינה, אין סיבה לטרטר את המשפחה".
שאשא ביטון: "זה לא שיש לנו אפשרות להקים מסגרת בכל מקום. אם יש לנו סיכוי להציל את הילד הזה, שלא מטופל ואין לו מענה והוא הולך לבית סוהר כי אין מסגרת, ומנגד אתם לא רוצים לטרטר את ההורים אז איפה האיזונים?".
ד"ר שלומית צפריר, ועד איגוד הפסיכיאטריה: "יש חשיבות לקרבה של הורים למוסדות בריאות, כדי שהם יוכלו לתת תמיכה. אולי אפשר לתת את המענה הדרוש לתחלואה מסוג זה במסגרת משפחתונים. לחלק את אותם 30 ילדים למשפחתונים בקרבת ההורים. עם כך שהקשר עם המשפחות ישמר ויוכלו לחזור הביתה".
היו"ר שאשא ביטון: "התחושה שלמשרד הבריאות אין עניין בהקמת המסגרת. תחליטו 5 מרכזים קטנים, תחליטו 1 גדול, ליד בית חולים או לא, מקובל עלינו שהשיקול המקצועי שתקבלו הוא הנכון ביותר אבל אין סיכוי שנקבל פה החלטה מחדש, אני דורשת שתוך חודש וחצי נשמע שהגעתם להסכמות על ההקמה. לא ניתן לקעקע שנים של דיונים כעת".
עו"ד
ורד וינדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד: "אנחנו מדברים על מספר לא מבוטל של ילדים שהמדינה מפקירה. כולם יודעים שאין מסגרות מותאמות לילדים האלה, היה מסמך הבנות לפני 11 שנה, יש עשרות ילדים בכלא או במסגרות לא מתאימות להם. משרד הבריאות חייב לקבל אחריות עם לוח זמנים. מצפים שהילדים האלה ישתנו לבד?!".
עו"ד רחל דניאלי, מומנה ארצית על ייצוג נוער בסנגוריה הציבורית הציגה שורה של פסיקות, בהן שופטים שנאלצו לשלוח קטינים לכלא בשל תחלואה משולבת קראו למדינה להקים מסגרת מתאימה שתמנע את שליחתם למאסר: "לא יאמן שבמדינת ישראל יושבים קטינים בכלא רק בשל העדר מסגרת מתאימה. יש מסגרות מתאימות לבוגרים שפורחים בהן, אי-אפשר להטיל את האשמה על הקטינים האלה".
דני בודובסקי, מנהל השירות האמבולטורי, משרד הבריאות: "אני רוצה להבהיר שאנחנו מסכימים שהילדים האלה לא צריכים להיות בבית סוהר ושיש צורך במסגרות שיודעות גם לטפל התנהגותית וגם בריאותית. העניין הוא איך מקדמים דבר כזה".
ח"כ שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "הסיפור הוא שרק צריך שמשרד הבריאות יירתם וישתף פעולה. יש כסף, יש מכרז משותף, יש הסכם עקרוני בין המשרדים. פשוט תשבו ותפתרו את זה. מכל מי שנוכל להציל בגילאים צעירים יותר נרוויח, גם קופת המדינה תרוויח למי שזה מה שחשוב לו. עד סוף אוקטובר אני מבקשת מכל אחד מהמשרדים לעדכן אותי שיש הסכמות והמכרז יוצא. אם זה לא יקרה נקיים דיון בנוכחות המנכ"לים ואם זה לא יעזור נביא גם את השרים לכאן".
