אוניית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז", שכונתה "אקסודוס" (ביוונית: "יציאה"), יצאה מחופי דרום צרפת ב-11 ביולי 1947, כשעל סיפונה 4,515 נוסעים ניצולי שואה, במטרה להגיע לארץ ישראל, אך המדיניות הבריטית בארץ לא אפשרה את כניסתם של הנוסעים לארץ.
היום לפני 70 שנה, כיממה לפני ש"אקסודוס" הייתה אמורה להגיע לחופי ארץ ישראל, נגחו בה משחתות בריטיות. הבריטים הצליחו להעלות לאונייה 50 חיילים, תוך ירי פצצות עשן ורימוני גז מדמיע ולכבוש את תא ההגה. לאחר מאבק קשה, שגרם למותם של שלושה מעפילים, של הקצין הראשון וכן לעשרות פצועים, הורה מפקד האונייה, יוסי הראל, על-כניעה והאונייה הפליגה לנמל חיפה, שם הורדו נוסעיה בכוח לאוניות הגרוש.
בליל 18 ביולי הועלו המעפילים בנמל חיפה על שלוש אוניות גירוש בדרכם חזרה לצרפת. המעפילים סרבו לרדת מהאונייה ואחרי חודשיים של מאבק, גירושים והתבצרות הושטו חזרה לגרמניה. הבריטים הורידו בכוח את אלפי המעפילים בנמל המבורג והעבירו אותם למחנות פליטים באזור הבריטי של גרמניה. בסופו של דבר, לאחר שהות של כשנה במתקני המעצר בגרמניה, עלו כל נוסעי האונייה ארצה.
החשיבות הגדולה של פרשת "אקסודוס" הייתה במהומה התקשורתית שהיא עוררה ברחבי העולם, שהייתה בין הגורמים שהביאו את ממשלת בריטניה לידי מסקנה כי אין באפשרותה לטפל בבעיית הפליטים היהודים ועליה למסור את הטיפול בארץ ישראל לידי האו"ם.
