ביום שני הקרוב צפויה הוועדה המשותפת לוועדת החוקה ולוועדת הכנסת, לקיים דיון ראשון בהצעת חוק הלאום, לאחר שאושר במליאה בקריאה טרומית. יוזמי חוק הלאום מבקשים להכניס אל סעיפי החוק גם היבטים מעשיים ולא רק הצהרתיים - לא רק להגדיר את אופיה של מדינת ישראל, אלא גם להשריש אותו בפועל; כאשר היעד המרכזי הוא בית המשפט העליון, זאת על-רקע הביקורת הרבה אותה הוא סופג.
כבר בטיוטת החוק האחרונה, הוכנס סעיף המנחה את בג"ץ לפסוק ולפרש את יתר החוקים על-פי החוק הזה. המשמעות היא שהסעיף הזה עלול ליצור היא שחוק הלאום יגבר גם על אותם חוקי יסוד המשמשים את השופטים בדיוק באותן פסיקות שזוכות לביקורות הרבות בזמן האחרון, סביב השאלה האם ישראל היא בעצם יותר דמוקרטית או יותר יהודית.
כתב
גלי צה"ל מיכאל האוזר טוב חושף כי מכך היועץ המשפטי ל
ממשלה חושש. היועץ
אביחי מנדלבליט הביע התנגדות נחרצת לאותו סעיף מרכזי ודרמטי (1ד') בעניינו של בית המשפט העליון. הוא סבור שאין להעביר את החוק ביחד עם הסעיף המדובר. לטענת חלק הגורמים המעורבים, העמדה של מנדלבליט מייצגת את למעשה את עמדת השופטים עצמם.
למשל, הם מצביעים על הדברים שאמרה בכנס הרצליה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר,
דורית ביניש, שאמרה: "החוק הזה הוא חוק מסוכן מאוד. הוא משנה את האיזון של הבסיס שנקבע במגילת העצמאות, שעליו הוקמה המדינה. בית המשפט הוא המוסד הציוני ביותר מבין מוסדות השלטון - אבל מדינת הלאום היהודי איננה שאלה שנויה במחלוקת".
יו"ר הוועדה המשותפת, ח"כ
יואב קיש, אמר בראיון לאפי טריגר ב"בוקר טוב ישראל", כי זהו חוק יסוד הנמצא בקצה הפירמידה ומקרין על כל החוקים. "זה הסעיף שמדינת ישראל היא מדינת הלאום
והוא לא כמו כל חוק, והוא מבטא את סיבת חזרת עם ישראל לארץ לפני 120 שנה. בעניין הזה היועץ לא צודק. נשמע אותו, אבל צריך לזכור שאנחנו הריבון ואנחנו נציג העם, הרשות מחוקקת חוקי יסוד כשאין חוקה.
אמנם היועץ מנדלבליט מתנגד להיבט הזה של החוק, אבל הח"כים בהחלט אינם מחויבים להתיישר לפי חלילו. עמדתו של היועץ המשפטי נלקחת בחשבון, אבל הבחירה בידי המחוקק, לא בידיו. עם זאת התנגדותו עשויה להקשות על המהלך, בעיקר בזירה הציבורית.
