"קיים חוסר אמון מוחלט בין הציבור לבין המשרדים הממשלתיים האמונים על תחום הנפט. חוק הנפט הקיים משנת 1952 אינו מגדיר מהן שיטות קונבנציונליות ומהן שיטות בלתי קונבנציונליות, וכי המחסור בהגדרות יוצר עמימות גדולה בפני הציבור ואינו מאפשר הגדרת תקנות ייעודיות לכל סוג שיטה - כך עולה מהמסקנות וההמלצות של ועדת המשנה להפקת גז ונפט שהוצגו בדיון סיכון (יום ג', 18.7.17) בוועדה. לאחר תיקונים קלים צפויות המסקנות לעבור לידי שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים וכן למליאת ועדת המדע והטכנולוגיה.
בנוסף מצביעות ההמלצות על "בעיה של חלוקת אחריות על החומרים המסוכנים המוחדרים לתוך הקידוח" בין המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה.
לתקן את חוק נפרט כך ממליצה ועדת המשנה "לתקן את חוק הנפט, כך שכל התקנות שיובאו מכוחו יחויבו לעבור אישור של ועדת הכלכלה או ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת". במסגרת הטיוטה מומלץ להוסיף לחוק הנפט הגדרות לשיטות קונבנציונליות ושיטות בלתי קונבנציונליות לחיפוש והפקה של נפט, בנימוק שזו תפתור את העמימות בנוגע להבחנות בין השיטות ויאפשרו שקיפות לציבור ומנגד יאפשרו קביעת הנחיות מדויקות יותר לכל שיטה.
עוד ממליצה הטיוטה כי חוק הנפט בנוסחו יחול על חיפושים קונבנציונליים בלבד ובמידה ותהיה בקשה לבצע חיפוש בטכנולוגיה בלתי קונבנציונלית, הממשלה או הכנסת תידון בבקשה זו ותיקבע חקיקה ייעודית ומחמירה יותר לחיפושים אלו.
על-רקע כוונת משרד האנרגיה להקים ועדה לבחינת הסידוק ההידראולי - המליצה ועדת המשנה כי דיוני הוועדה יהיו פתוחים לציבור וכי מסקנות הוועדה יוצגו בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
בנוסף ממליצה ועדת המשנה לשנות את הסמכויות הנוגעות למתן אישורים ואחריות על החומרים המסוכנים המוחדרים לקרקע, נוכח בעיית החלוקה בין המשרדים, ולקבוע כי האחריות בקידוחי נפט תהיה על משרד האנרגיה בלבד.
ח"כ
דב חנין, ח"כ
יעל כהן פארן וח"כ
תמר זנדברג ציינו כי הם שותפים להמלצה לתקן את חוק הנפט והציגו מספר הערות על הטיוטה. במסגרת זו קראו הח"כים לקבוע כי ועדת המדע תהייה אמונה על תיקון החוק, להוסיף המלצה לקבוע את ההנחיות הקיימות לסידוק ההידראולי בתקנות ועד שלא יעשה כן לא לאפשר שימוש בטכנולוגיה.
בין היתר קראו הח"כים לקבוע כי עד להשלמת מלאכת האבחנה, ההגדרה ואמות השימוש של השיטות השונות, ובכללן גם ההתייחסות של הסידוק ההידראולי, לא יאושר השימוש בטכנולוגיה.
בנוסף ציינו הח"כים כי הם מסכימים עם המלצת ועדת המשנה לאחד את מתן האישורים והאחריות על החומרים המסוכנים המוחדרים לקרקע תחת גוף אחד, אך קראו לעשות זאת דווקא תחת המשרד להגנת, בנימוק שזוהי אחריותו ולא אחריות משרד האנרגיה - למנוע זיהומים.
כהן פארן: "ברור לי שמשרד האנרגיה והממונה על הנפט לא רוצים שייקחו מהם את הסמכויות, חוק הנפט מ-1952 וחתום עליו רה"מ
דוד בן-גוריון. מי שניסח אותו היו חברות אמריקניות שרצו כמה שפחות רגולציה ופיקוח של הציבור. הגיע הזמן לעדכן אותו וברור שהשרים והמשרדים לא ירצו, אך החוק הזה חייב להשתנות".
יוסי וירצבורגר, מנהל מינהל אוצרות טבע והממונה על ענייני הנפט, משרד האנרגיה: "על המהות אנחנו לא חולקים. לגבי סידוק הידראולי, אם יקבלו את ההמלצות של ח"כ פארן אני מציע להוריד את המים. המים מבצעים סידוק הידראולי ואין בעיה עם זה. לגבי שיטות לא קונבנציונליות במדינת ישראל, הייתה כוונה פעם אחת לבצע שיטה בלתי קונבנציונאלית, לא קיבלנו הסכמה. אני כפוף לחוק התכנון והבנייה וממילא השיטות האלה מקבלות שרשרת אישורים של מוסדות התכנון. לגבי הוועדה שלנו, יש לנו נציגי ציבור בוועדה".
ד"ר יוסי גוטמן, מקורות: "צריך לסייג בהמלצות שקידוחי המים לא נכללים באיסורי הקידוחים הקונבנציונליים, זו דרך שמשתמשים בה בהרבה מקומות בעולם לייצור מים. לא משתמשים בהפקה הזו בהחדרת חומרים והכל באישור משרד הבריאות".
ילין: "מה שמשנה זה באיזה חומרים משתמשים בקידוחים, גם קידוח קונבנציונאלי שמשתמשים בו בחומרים אסורים זה הופך את הקידוח לבלתי קונבנציונאלי. החשיבות היא באיזה חומרים משתמשים כדי למצות את החומר מהאדמה או הסלע".
דרור בוימל, החברה להגנת הטבע: "ארגון הגג קיבל פנייה ממשרד האנרגיה לגבי נציג בוועדה שתקום ואנו מקווים שתעשה עבודה יעילה. חוק המים קובע שהמשרד להגנת הסביבה הוא בעל הסמכות לגבי זיהום מקורות מים, הדבר הזה צריך להישאר ככה. בנוף חוק הנפט דורש תיקונים גם בהפקה קונבנציונאלית".
אנה בר-אור, מגמה ירוקה: "אמון הציבור זה נושא אקוטי, ראינו את האסונות שקרו בעת האחרונה. אנחנו רואים שאין כללים בנושא הקידוחים ועדיין עובדים בצורה חופשית וגם שם יש חוסר בשקיפות. יש לתקן את החוק בצורה שתאפשר גם לציבור להבין מה קורה".
