בדיון סוער בנושא חינוך מיני לילדים בגיל הרך, שבמרכזו עמד ספר הילדים 'איך נפתלי בא לעולם' המציג תיאור מפורט לגבי אופן קיום יחסי מין, טענה הסופרת
אלונה פרנקל כי "ילדים נחשפים היום למסרים בוטים ואף פורנוגרפיים, בעוד שדבר שמובא בצורה פשוטה ואוהבת הופך להיות חלק טבעי מהעולם".
הדיון, אותו קיימה (יום ג', 18.7.17) הוועדה לזכויות הילד היה בנושא 'חינוך מיני לילדים בגיל הרך'. יושב-ראש הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון פתחה את הדיון ואמרה כי: "הנושא הנדון הינו מעניין וחשוב, ככל שיורדים למטה בגיל זה הופך עוד יותר מעניין ומאתגר ומעלה יותר שאלות. לא אכחיש כי הטריגר לדיון היה ספרה של אלונה פרנקל. הספר העלה בי הרבה מאוד שאלות, התיאורים אולי קצת יותר מידי בשביל ילדים בני 3 ו-4, ואני מביאה את זה לדיון. נדון גם בסוג השיח הנכון בגילאים האלה, ונבחן אם למערכת החינוך יש את הכלים המתאימים לעשות זאת".
סופרת הילדים אלונה פרנקל, מחברת הספר 'איך נפתלי בא לעולם' הקריאה חלק מספרה 'איך נפתלי בא לעולם', והסבירה: "הילדים חשופים היום בגלל המדיה למסרים מינים בוטים אם לא פורנוגרפיים ופדופילים. בנוסף אין שום היסוס במדיה להראות לילדים נושאים שקשורים למין והתרבות בצורה מכנית ומדעית. הספר שכתבתי מלא אהבה. כל דבר שמובא בצורה פשוטה ואוהבת והילדים מתוודעים בגיל הרך הופך מבחינתם להיות חלק מהעולם, זה נהייה דבר טבעי. הספר מסכם את האהבה, האהדה, האינטימיות שנוצרת במסגרתן. לא שזה בשירותים של איזה פאב, לא עם סם אונס אלא מקרבה של זוג. האם יש יותר טבעי מאהבה ויישום שלה"?
שאשא ביטון הגיבה לדברים ואמרה כי "הכל נכון וחשוב אך השאלה באיזה גיל. יש שלבי התפתחות של הילדים, השיח המיני צריך להיות גם הוא בשלבים. ילדים קטנים ורכים שרק מגלים את המיניות שלהם יכולים חלילה לחשוב שאם אוהבים ומתחבקים ומתוק להם כמו שכתוב בספר, אולי הם יכולים לעשות גם את הדברים האחרים. זה יכול ליצור בלבול. דבר נוסף - ילדים חווים היום הרבה מאוד פגיעות מיניות, הם שומעים את הכתוב ועלולים לחשוב שאולי הם לא בסדר. איך אנחנו יכולים לוודא ואנחנו לא, שהילד מבין שמדובר רק באנשים מבוגרים ואוהבים? הם לומדים סיטואציה, הם לא יודעים לעשות את ההפרדה".
ד"ר איילת גלעדי, ראש עמותת "קול הילד", למניעת הטרדה מינית: "אני מזדהה עם האמירה שלך אלונה שלילד הקטן צריך לתת כבוד ושילדים רוצים להקשיב ולהבין יותר. אין לי בעיה לכנות את איברי המין פין ופות אבל צריך לחשוב מה מותר ומה אסור בגיל 4 ומה הגבול. בספר את מזהה אידיליה, הילד יכול לקחת את הילדה מחר בגן ולעשות את זה, אולי גם היא מכירה את הספר ונוצרת פגיעה מינית ולעיתים התעללות".
"אני מסכימה שעל מיניות צריך לדבר מגיל צעיר, אם ילד שואל צריך לתת לו תשובות". כך אמרה שירלי קליין, מטפלת משפחתית זוגית ומינית מוסמכת, ממכון אדלר, והוסיפה: "התיאור בספר הוא מקסים ורך אך צריך תיווך. צריך לקחת חלק בהדרכת הורים בנושא הזה. הורים באים על פיפי ושינה, מעט מאוד באים לדון במיניות. 12 שנה אני מנחה ולאורך כל התקופה באה רק אימה אחת שאדבר עם ביתה על איך נכנסים להריון".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון ואמרה: "אני רוצה בסיכום להתחבר לגישת משרד החינוך - הרצון הוא לקיים שיח כאשר מה שמוביל אותנו הוא כמה הילד יכול להכיל וכמה אנחנו צריכים שהם יכילו ויוכלו להתמודד עם זה. זה לא העניין אם סיפרתי את הכל עד הסוף, הנקודה היא איזה מידע אנחנו נותנים לילדים שלנו ואיך אנחנו ממנפים את השאלות לחינוך בריא. השיח שיכול להיווצר יכול להיות הרבה יותר עמוק מלתאר את האקט המיני. אני מבקשת ממשרד החינוך להטמיע את השיחה בגנים ושהגננות לא יעמדו חסרות אונים מול הנושא, שהיועצות יתנו לזה חידוד לקראת שנת הלימודים".