תלונת שווא שמגישה אישה למשטרה נגד בעלה עלולה לגרום לכך שלא תקבל את כתובתה אם בני הזוג יתגרשו - קובע לראשונה בית הדין הרבני האיזורי בתל אביב.
הרב יצחק רפפורט כותב (29.5.17): "אם מוגשת תלונה בלתי-מוצדקת, ההשלכות כלפי הבעל הנילון קשות מנשוא: השלכות המיידיות של הרחקה על-ידי המשטרה כברירת מחדל, וכמו-כן פגיעה ארוכת טווח במסגרת הליך של מתן צו הגנה הנשען על רף ראייתי שמשקלו פחות ממשקל הנוצה, כאשר הערכאות המשפטיות 'לוקחות מקדם ביטחון' מחשש לאלימות; במישור הפלילי - גם אם נדרשות ראיות מעל לספק סביר על-מנת להגיע לכלל הרשעה, אולם מדיניות הפרקליטות בהגשת כתב אישום לא בהכרח מצריכה רף ראייתי גבוה, וכך גם אם בסופו של ההליך יזוכה הנילון או הנאשם - הרי שעצם ההשפלה שבהליך פוגעת בשמו הטוב ופעמים רבות אף תעסוקתו של הנילון נפגעת ללא מרפא ותיקון המעוות.
"מאידך-גיסא, הרווחים הטקטיים של המלינה בהליכים המשפטיים באמצעות הגשת תלונת שווא ברורים: בקביעת המשמורת - רשויות הרווחה, מתוך חשש לשלום הילדים, יכריחו את הבעל לעבור בדיקת מסוגלות הורית כדי להוכיח את יכולותיו ההוריות; כמו-כן בשלב הראשון, מתוך חשש כנה אולם בלתי מבוסס, יראה האב את ילדיו באמצעות מרכז הקשר; בטווח הארוך - בקביעת המשמורת והסדרי השהות תהא הכף מוטה לטובת המלינה. בנוסף לאמור קיימת זיקה ישירה בין היקף הסדרי השהות לגובה המזונות המשולמים לאם.
"מבחינה אוביקטיבית הסיכונים שאותם נוטלת המלינה על עצמה הם מינימליים, וזאת גם לאחר ביטול סעיף 2.5 להנחיות פרקליטות המדינה. רמת ההוכחה הנדרשת לאישום בגין הגשת תלונת שווא לרוב אינה בנמצא מאחר שמעשה האלימות הנטען התבצע - לפי הטענה - ברשות היחיד ומטבע הדברים נדרשת הוכחת אליבי להפרכת התלונה - דבר שלרוב אינו בנמצא.
"בסיכומו של דבר, לאחר הגשת תלונה מוצא הנילון את עצמו בתוך מציאות קפקאית ללא מוצא ובלא אפשרות להתגוננות. לכן איום בהגשת תלונה בגין אלימות במשפחה הוא איום ממשי המחייב התגוננות או על-ידי עזיבת הבית או - כפי שנהג התובע - בהקלטת השיחות עם האישה להבטחת ראיה לחפות או אליבי".
במקרה שהובא בפניו, שלל בית הדין את הכתובה בסך 360,000 שקל מאישה שהגישה למשטרה תלונה בעקבות מריבה על צעצוע בין ילדיהם. בהקלטה נשמעת האישה אומרת שהבעל "יראה ביום ראשון" מה שהיא תעשה לו. התלונה נסגרה מחוסר ראיות, אך בית הדין אומר שלדעתו הייתה זו תלונת שווא. לפיכך נפסק, כי האישה חייבת להתגרש וכי היא הפסידה את כל זכויותיה הכספיות מיום הגשת התלונה.
הרב מאיר פרימן והרב מאיר קהאן הסכימו עם הרב רפפורט. את הבעל ייצגו עוה"ד יואב טל ובתיה שפיצר, ואת האישה - עו"ד שירה לבני-קינן.
