מפעל מים מרשים בגודלו בן כ-2,700 שנה נחשף לאחרונה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ליד ראש העין, בהשתתפות תלמידי מגמת ארץ ישראל וארכיאולוגיה של משרד החינוך. החפירה נערכת לפני הקמת שכונת מגורים ביוזמת משרד הבינוי והשיכון. אורכו של מפעל המים שנחשף כמעט 20 מ', והוא מתנשא לגובה של יותר מ-4 מ'. מהחפירות עולה, כי המאגר נבנה בתחומו של מבנה גדול, שאורך כל אחד מקירותיו היה כמעט 50 מ'. על רצפות החדרים נמצאו שברי כלי חרס אשר חלקם ודאי שימשו להוצאת מים מהמאגר. נראה שהמבנה ומאגר המים נוסדו בשלהי תקופת הברזל (סוף המאה ה-8 או ראשית המאה ה-7 לפנה"ס), אך בעוד שהמבנה ניטש במהלך התקופה הפרסית, מאגר המים היה פעיל עד ימינו. בשנים האחרונות נחשפו בחפירות באזור ראש העין מספר בתי חווה שנבנו אף הם בסוף תקופת בית ראשון. נראה שמבנים אלה הוקמו לאחר חורבן ממלכת ישראל בשנת 720 לפנה"ס, אז השתלטה האימפריה האשורית על האזור. הקמתם של בתי החווה באזור זה מעניינת, לאור העובדה ששטחים רבים בתחומי ממלכת ישראל החרבה נותרו שוממים. יש חוקרים הסוברים, שהקמת החוות ענתה על האינטרס האימפריאלי ליישב את האזור, שהיה סמוך לדרך הבין לאומית ובסמוך לגבולה המערבי של האימפריה האשורית. לדברי יטאח, "המבנה שנחשף בחפירה כעת, שונה ממרבית בתי החווה שנחשפו בעבר. לפי תוכניתו הסדורה, שטחו רחב הידיים, קירותיו האיתנים ומאגר המים המרשים שנחצב בו, ייתכן שמדובר באתר בעל אופי מנהלי, אולי כזה ששלט על בתי החווה שסביבו". לדברי גלעד יטאח, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "קשה שלא להתרשם ממראו של החלל התת קרקעי הגדול, שנחצב לפני שנים כה רבות. בעת העתיקה, אגירת מי גשמים הייתה צורך בסיסי ביותר. באזור יורדים כ-500 מילימטר גשם, ונראה כי גשמי החורף מילאו את המאגר בנקל. על דפנות המאגר, בסמוך לכניסה, זיהינו חרוטות של דמויות אדם, צלבים ועיטור צמחי אשר ככל הנראה נחרטו בתקופה מאוחרת יותר בידי עוברי אורח. בסך-הכל זיהינו שבע דמויות, אשר גודלן 15 - 30 ס"מ. לרוב ידיהן מונפות באוויר, ונראה שחלקן מחזיקות חפץ כלשהו".