הכנסת טוענת שהקמת תאגיד חדשות נפרד מתאגיד השידור הציבורי "כאן", אינה מהווה פגיעה בחופש הביטוי ואינה מצדיקה את הצעד הקיצוני של התערבות בג"ץ בחקיקה ראשית. הדברים מופיעים (יום ב', 24.7.17) בתגובתה של הכנסת לצו על תנאי שהוציא בג"ץ בנושא פיצול התאגיד הציבורי.
לדברי הכנסת, לא נפל בהליך החקיקה פגם המצדיק את ביטולה. לטענתה, "ספק רב אם יש מקום להכיר בזכויות יסוד של תאגיד סטטוטורי המתוקצב כולו מתקציב המדינה. מכל מקום, גם אם במישור העקרוני יש להכיר בזכויות יסוד מסוימות של תאגיד
סטטוטורי, זכויות אלה אינן כוללות בכל מקרה 'הגנה חוקתית' מפני שינויים במבנה ובמערך הסמכויות של התאגיד".
הטענות בדבר פגיעה בחופש הביטוי, בזכות הציבור לדעת ובחופש העיתונות - ממשיכה הכנסת - נגזרות מהאווירה התקשורתית-פוליטית שקדמה לאישור החוק, ולא מהחוק עצמו. התיקון לחוק, בו נקבע הפיצול, "כולל הגנות רבות שנועדו להבטיח כי תאגיד החדשות יהיה עצמאי במילוי תפקידו, ללא מעורבות פסולה של גורמי פוליטיקה וממשל, בפרט בכל הנוגע לתוכן השידורים.
"התיקון מאזן כנדרש בין האחריות שיש לממשלה על תאגיד החדשות כתאגיד ציבורי המתוקצב כולו מתקציב המדינה לבין העצמאות הנדרשת לו לשם מילוי תפקידו כראוי. התיקון לא רק משמר את העצמאות של תאגיד החדשות, אלא גם את העצמאות של עובדי התאגיד, ובפרט העיתונאים, לרבות בתקופת המעבר שבה מועצת תאגיד החדשות והמנכ"ל הקבוע טרם מונו".
לבסוף אומרת הכנסת, כי זהו מקרה המדגים את הפער בין ביקורת ציבורית ופוליטית על מהלך חקיקה ועל מניעיו לבין גבולות השיח המשפטי-חוקתי. לדבריה, אין זו הפעם הראשונה בה המחוקק משנה את דעתו לאחר זמן קצר, ואין זו עילה להתערבות בהחלטותיו. החקיקה הפעם אומנם לוותה בדיון ציבורי סוער במיוחד, אך "דווקא במקרים אלה עלינו להיזהר מגלישת המשפט החוקתי והסעדים המיוחדים שניתנים במסגרתו לזירות לא לו. בסופו של יום האנליזה של החוק ולא הפסיכואנליזה של המחוקק הם העומדים למבחנו של בית המשפט". תגובת הכנסת הוגשה באמצעות עוה"ד
איל ינון ואביטל סומפולינסקי.