אל-על תשלם לרשות שדות התעופה כ-180 מיליון דולר - קובע חוזה שנחתם (יום ג', 25.7.17) בין הצדדים. החוזה הוא תמורת מה שמוגדר "דמי שימוש" במתחם בן 288 דונם, שעליו מבנים בשטח 82,000 מ"ר, בנמל התעופה בן-גוריון.
החוזה הוא ל-25 שנים, למפרע מ-1.1.11 עד 31.12.35. בנוסף, תשלם אל על על השקעות שתעשה במבנים. היא אינה רשאית לצאת מהחוזה באופן חד-צדדי.
הודעת אל-על, ואולי גם החוזה שמאחוריה, כוללים סעיפים תמוהים, שאל על אינה מסבירה אותם:
• תשלום למפרע: מדוע צריך לחתום על חוזה הכולל שש שנים וחצי אחורה? האם לא היה חוזה מסודר לתקופה זו? אל על אינה מסבירה, ורק אומרת שדמי השימוש לשנים הקודמות היו דומים למה שתשלם מעתה.
• גובה התשלום: לדברי אל על, 7.1 מיליון דולר בשנה בממוצע, וזה נותן 177.5 מיליון לתקופה כולה. החברה אינה מסבירה מדוע התחייבה לעוד 2.5 מיליון דולר.
• "דמי השימוש" לא כוללים היוון. מה עומד מאחורי סעיף זה?
• תשלום נוסף: אל על התחייבה לשלם 11 מיליון דולר נוספים, בעד עשר השנים 2035-2025. היא אינה אומרת אם סכום זה כלול ב-177.5 (180) מיליון דולר, או שמדובר בתשלום נוסף.
• דמי שימוש ולא שכירות: מדוע מדבר החוזה על "דמי שימוש". מהקשר הדברים נראה, שמדובר בחוזה שכירות, ואין סיבה לכנות אותו בשם אחר. האם עומד משהו מאחורי הביטוי "דמי שימוש"?
