ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה (יום ג', 25.7.17) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ אמסלם, להסדרת אופן שיטת חישוב הארנונה על-ידי הרשויות המקומיות, לפיה ברירת המחדל לחישוב תהיה עיגול כל חלק של מטר רבוע למטר השלם הקרוב (למעלה או למטה). רשויות שחישבו עד היום על-פי חישוב מדויק של חלקי מטרים או עיגלו חלקי מטרים כלפי מטה יוכלו להמשיך בשיטה הנוכחית. המשמעות העיקרית לתיקון היא שרשויות שעד היום עיגלו חלקי מטרים באופן קבוע למעלה, יאלצו לעבור לשיטת העיגול למטר השלם הקרוב.
מחיר הארנונה שגובה רשות מקומית מאזרח או מבית עסק מחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו. עם זאת, כיום אין אחידות בין רשויות מקומיות שונות בעניין היחס לחלקי מטרים רבועים; חלקן נוהגות לחייב על בסיס מדידת השטח במדויק, אחרות מעגלות את חלקי המטרים הרבועים למטר השלם הקרוב וחלקן מעגלות כלפי מעלה או מטה בלבד. בשנת 2014 פורסם פס"ד (ברע"א 13/2453 אלעזר עמר נ' עיריית חדרה) שעסק בסוגיה זו. בית המשפט העליון קבע כי פרשנות ראויה של התקנות היא שעל כל הרשויות המקומיות לחשב את סכום הארנונה הכללית על בסיס נתון השטח המדויק שנמדד בעד כל נכס, כולל חלקי מטרים רבועים, שכן גבייה לפי כל שיטה אחרת היא גבייה בלתי חוקית.
כמענה לפס"ד הוחלט להסדיר את נושא הגבייה. עם זאת, הוחלט שלא לקבל את דרישת ביהמ"ש לחישוב מדויק ולקבוע כי בעת החישוב יעוגל כל חלק של מטר רבוע למטר השלם הקרוב. מחצית מטר רבוע תעוגל כלפי מטה. עם זאת, הצעת החוק מאפשרת לרשות מקומית שעד התיקון חישבה את הנכסים שבתחומה לפי השיטה המדויקת או לפי שיטה של עיגול כלפי מטה להמשיך ולחשב באותה שיטה. רשות מקומית שחישבה את הנכסים שבתחומה בשיטה של עיגול כלפי מעלה תוכל להמשיך בשיטה זו רק עד תום שנת 2021.
יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם אמר כי "מקור הפסיקה הוא רשויות שמעגלות באופן קבוע את גודל הנכס למעלה ואת זה אנחנו מסדירים כאן. לצד זאת, בניגוד למה שהציע אותו פסק דין, אנחנו לא רוצים לחייב רשויות להיכנס למדידה מחר בבוקר, כי עלותן של מדידות כאלה בכל המדינה תסתכם על-פי הערכות בכ-5 מיליארד ש"ח ואילו החיסכון יהיה ככל הנראה אפס, כי הפערים יהיו פעם למעלה ופעם למטה. בשביל פרינציפ של כמה שקלים לכאן או לכאן אין צורך לעשות מהפכות מיותרות".
יועמ"ש הוועדה עו"ד
תומר רוזנר הדגיש כי על-אף שתעוגן שיטת העיגול למטר השלם הקרוב כברירת מחדל, לא יפגע עיקרון השוויון: "אמנם על-פי שיטה זו אחד מחויב כלפי מעלה ואחד כלפי מטה, אך ההפרשים הם בטלים בשישים, כשהגבוה ביותר מגיע לכדי 600-700 שח בשנה, עבור בתי עסק מסוימים. בארנונה למגורים מדובר בעשרות שקלים בודדים בלבד".