התנועה למשילות ולדמוקרטיה מבקשת מבג"ץ (יום ה', 27.7.17) להורות על חקירה פלילית נגד הפרקליטות שהיו מעורבות בפרשת תצהירו של ד"ר
חן קוגל בעניינה של ד"ר
מאיה פורמן-רזניק. השלוש הן המשנה ליועץ המשפט,
דינה זילבר; מנהלת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות,
רחל שילנסקי; ודורית יפרח-דרורי שטיפלה בתיק.
קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, הגיש תצהיר בו תמך בתביעתה של פורמן-רזניק לקבל את תפקיד מנהלת המחלקה לרפואה משפטית. זאת, לאחר שפרקליט המדינה,
שי ניצן, מנע את כניסתה לתפקיד בו זכתה במכרז, בעקבות הביקורת שמתח עליה ביהמ"ש המחוזי בנצרת בתיק
רומן זדורוב. יפרח-דרורי ושילנסקי דרשו מקוגל להשמיט קטעים מהותיים בתצהירו, בטענה שמדובר בהגיגים ובעמדות משפטיות. כפי שנחשף ב-News1, לטענה זו לא היה כל יסוד שכן קוגל הביע באותן פסקאות עמדה מקצועית וניהולית. הוא סירב להשמיט פסקאות כאלו והתצהיר הוגש כלשונו.
זילבר ואורית קורן, שהייתה גם היא באותה עת משנה ליועץ המשפטי, העניקו גיבוי ליפרח-דרורי ולשילנסקי. לאחר שנציבת הביקורת דאז,
הילה גרסטל, קבעה שהמעשה היה פסול בתכלית, דרש ניצן מהיועץ המשפטי דאז,
יהודה וינשטיין, לפסול את מסקנתה של גרסטל - וכך עשה ביומו האחרון בתפקיד. היועץ הנוכחי,
אביחי מנדלבליט, העניק גם הוא גיבוי לארבע הפרקליטות כאשר הוגשה נגדן תלונה ללשכת עורכי הדין.
התנועה למשילות ולדמוקרטיה התלוננה במשטרה נגד הארבע, אך התיק נסגר בלא שבוצעה פעולת חקירה כלשהי. רישום בכתב יד בתיק העלה, כי ההחלטה התקבלה בידי וינשטיין - למרות שכאמור שתי המעורבות הבכירות ביותר שימשו כמשנים שלו והיו כפופות אליו במישרין. למרות זאת טענה הפרקליטות לאחר מכן, כי המשטרה היא שהחליטה על סגירת התיק. ביוני השנה דחה מנדלבליט את ערר התנועה וקבע שהארבע פעלו כשורה.
לטענת התנועה, שלוש הפרקליטות שעודן משרתות בתפקידיהן, ביצעו עבירות של הדחת עד ושיבוש מהלכי משפט ובנסיבות מחמירות של ביצוע בצוותא. לשיטתה, ההחלטה לסגור את התיק נגדן התקבלה תוך
ניגוד עניינים אישי ומוסדי, והיא גם שגויה לגופה לנוכח ממצאיה של גרסטל ולנוכח החלטת לשכת עורכי הדין שאימצה את אותם ממצאים עובדתיים. עוד היא טוענת, כי ההחלטה אינה מידתית, שכן היא יוצרת חסינות דה-פקטו לעובדי משרד המשפטים ובכך פוגעת קשות באמון הציבור. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד שמחה רוטמן.
