מחבל משוחרר ירצה את מלוא עונשו

בג"ץ אישר (יום ה', 27.7.17) הפעלה מלאה של תקופת העונש שנותרה לאסיר ביטחוני ששוחרר כמחווה לפלשתינים וחזר לסורו. כתוצאה מכך, ירצה האיש 9.5 שנות מאסר על עבירה קלה יחסית. חמדאן רושדי ראפת חמדאן נדון בשנת 2005 לשמונה שנות מאסר בפועל וארבע שנות מאסר על תנאי בשל יריות על מחנה דותן ויידוי בקבוקי תבערה. העונש סוכם בהסדר טיעון ובית הדין הצבאי העיר שהוא מקל עם חמדאן "במידה לא מבוטלת". חמדאן שוחרר כעבור שנתיים וחצי כמחווה לרשות הפלשתינית, ו-5.5 השנים לא ריצה הצטרפו לתקופת התנאי. חמדאן חתם על התחייבות לפיה לא יעסוק בטרור וכי ידוע לו שאם יפר אותה - ניתן יהיה להפעיל נגדו את כל יתרת המאסר. בשנת 2008 מכר חמדאן רובה לאחר, בשנת 2011 הורשע ונדון ל-11 חודשי מאסר - התקופה בה היה ממילא במעצר. בית הדין הצבאי לערעורים קיבל את ערעור הפרקליטות הצבאית והפעיל את מלוא 5.5 שנות המאסר שלא ריצה חמדאן והפעיל במצטבר את ארבע שנות המאסר על תנאי. בג"ץ הורה לו לבחון שוב את ההיבט המשפטי של ההחלטה ובית הדין אשרר אותה. חמדאן עתר לבג"ץ נגד פסק הדין, בטענה שתוצאתו היא עונש בלתי מידתי של 9.5 שנות מאסר על עבירה קלה. בדחותו את העתירה אומר השופט עוזי פוגלמן כי מדובר בטענות ערעוריות שאין להן מקום בגלגול שלישי. גם לגופם של דברים אומר פוגלמן כי בית הדין צדק בהפעילו את מלוא יתרת המאסר ואת תקופת התנאי: "בית המשפט הצבאי לערעורים [פסע] בתלם חרוש בשיטתנו המשפטית שלפיו נודעת חשיבות רבה בהרתעתו של מי שזכה בהזדמנות ייחודית להשתחרר מן הכלא בטרם נשא בכל עונש המאסר שהוטל עליו; כמו גם לשיקולי גמול התומכים בכך שמי שהפר את האמון שניתן בו אגב שחרורו המותנה ישוב ויפרע את מלוא 'חובו' לחברה כפי שנגזר עליו לכתחילה". פוגלמן מצטט בהסכמה את דבריה של השופטת ענת ברון, בדחותה עתירה נגד מאסרם המחודש של משוחררי עסקת שליט: "התוצאה של פקיעת השחרור היא מידתית - משום שהיא תואמת את מידותיו של הפתח הצר שניתן למבקשים בכתב ההקלה להשתחרר ממאסרי העולם שנגזרו עליהם. חרף חומרת מעשיהם, זכו המבקשים להזדמנות חד-פעמית - שלא ליתן על מעשים אלה את מלוא הדין. "עם זאת, ועל-מנת למנוע את חזרתם של המשוחררים למעגל הטרור, השחרור הותנה בתנאים מחמירים האוסרים באופן גורף כל מגע עם פעילי טרור, תמיכה או סיוע לארגון טרור וכל עיסוק אחר בפעילות טרור... הנה כי כן, זכותם של המבקשים לחרות מלכתחילה הייתה מצומצמת, ותחומה בהתחייבותם של המבקשים עצמם שלא לסטות כהוא זה מתנאי השחרור". השופטות אסתר חיות ודפנה ברק-ארז הסכימו עם פוגלמן (אם כי ברק-ארז אומרת שלדעתה די בכך שאין עילה להתערבות בשיקול דעתו של בית הדין). את חמדאן ייצגו עוה"ד אביגדור פלדמן ומירב חורי, ואת המדיננה - עו"ד יונתן ציון-מוזס.