ראש ישיבת רמת גן, הרב יהושע שפירא, תוקף את ההומוסקסואליות, ואומר כי זו טומאה יסודית יותר מאשר ניאוף עם אשת איש. בדרשה שנשא (24.7.17) בכינוס ציון וירושלים השני, במלון שערי ירושלים, התכתב עם הדברים השנויים במחלוקת שאותם השמיע הרב יגאל לוינשטיין בכינוס הראשון אשתקד. הוא אמר כי הכינוס הקודם עורר מהומה, ודרושות דרכי חשיבה איך לנתחה משום שהמהומה היא חלק מהצרות ומהקשיים ולכן יש "להתרכז בעמדתנו מול אותה מהומה". הרב שפירא, מהבולטים ברבני הציונות הדתית, הדגיש כי תירבות ההומוסקסואליות והפיכת נישואים חד-מיניים ללגיטימיים אינו חדש, והיה קיים כבר במצרים העתיקה: הטומאה הכי גדולה במצרים, לפני כל הטומאות, הייתה שאיש נושא איש ואישה נושאת אישה". הוא הסביר כי עומק הטומאה ההומוסקסואלית נובע מכך שאין ביחסים אלה הבאת חיים לעולם, אין המשכיות וזה לא בית חי, כלשונו. "מעשיהם של מצרִים מקולקלים מכל העמים. ישבו ישראל במקום הכי מקולקל, ומשהו התעורר שם באופן עמוק. יש מחלוקת בחז"ל עד כמה הטומאה הזו דבקה בנו. "האיסור לומר שזה טמא ואסור כי פה זו מדינה יהודית - עמוק יותר. אנחנו מתפללים 'ופתחון פה למייחלים לך'. כמה אנו נזהרים בדברינו, הולכים וראשינו מכוסים [ביטוי המבוסס על המקורות, ע.י.]. לא מתירים לנו לומר אמת, טהרה וקדושה - על זה המאבק. גננת חילונית סיפרה שאצלה בגן ההורים קבעו שאסור לומר 'שבת שלום' אלא סוף שבוע נעים'." הרב שפירא הדגיש כי יש לדבר בסגנון מכובד ולא לגלגני ומתוך יחס נפשי של אהבה, וכדבריו: "לומר אמת בדרכים נשמעות ומתקבלות, ומתוך אהבה לכל הנשמות שהרעל הזה מטמא אותן. אנחנו צריכים להיות אמיצי לב, ואולי לשבת באותו 'צינוק תקשורתי' עם הרב לוינשטיין. אי-אפשר להסכים, וחייבים להאבק ש'ראשי צדיקים לא יהיו מכוסים'."

"לזעוק את הרמת קרן הנישואים בישראל בגדרי קדושה"

רבה של פתח תקוה, הרב מיכה הלוי, אמר: "איננו זועקים על יהודים עוברי עבירה, אלא את מחאת קדושת המשפחה, את מחאת משפחות ישראל לדורותיהן, את המשך משפחות ישראל, את הרמת קרן הנישואים בישראל בגדרי קדושה". כינוס מחאה אחר התקיים בסוף-השבוע בשכונת קריית יובל בירושלים, במחאה על מצעד הגאווה שהתקיים באותה עת. המתכנסים מחו על מה שהגדירו פגיעה בקדושתה של ירושלים, ו"התרבות הנוראה שמניפה את דגל הטשטוש והבלבול נגד הטבעיות האנושית". ראש ישיבת הר המור, הרב מרדכי שטרנברג, הדגיש כי מטרת הכינוס היא קודם כל פנימה: "ישנה תופעה שאנחנו מתרגלים לדברים, שבאופן טבעי היינו אמורים להזדעזע מהם. הבירור כאן הוא פנימי, צריך להזדעזע. האם יכול להיות שדבר כזה יעבור בלי שהנשמה של עם-ישראל תזדעזע?". הוא קרא הרב שטרנברג לחשבון נפש כללי באומה, תוך שהוא רומז לכך שהשתיקה של הרבנים היא אחד הגורמים לציבור להישאר אדיש לנוכח תופעות אלו. הרב הדגיש את האחריות לומר את האמת הלגיטימית הפשוטה, כלשונו, ותקף את תרבות סתימת הפיות והאשמת המתנגדים להכרה בלהטב"ים כחשוכים: "כיצד דברים כל כך לגיטימיים ואלמנטריים הופכים לכאלו שצריך להילחם כדי שיהיו לגיטימיים? כיצד כל מי שמעז להביע את דעתו בפומבי כנגד הלהט"ב מתויג מיידית כחשוך? "לצערי, יש פחד גדול מהאמת. יש בתרבות הזו מחויבות לדבר אחד בלבד – לזכויות הפרט, על כל רצונותיו. שוכחים שיש אמת שצריכה להדריך את החיים, זו התורה". הרב שטרנברג הדגיש כי הביקורת והמחאה אינן מופנות לאדם הפרטי, אלא כלפי התופעה: "ההרגשה הנורמלית של רוב הציבור בישראל היא ש'המלך עירום', ודווקא בגלל האהבה הגדולה שלנו לכל אחד ואחת שסובלים, אסור להפוך את הבעיה לנורמה". הרב חננאל אתרוג, ראש ישיבת שבי חברון, אמר: "הכינוס הזה הוא מחאה. אין כאן תוכחה פרטית כנגד אדם כזה או אחר, אלא מחאה שאנחנו לא שותפים לדבר הזה". הוא פירט כי ישנם כמה סוגי אנשים בתחום הזה - מי שהקב"ה העמיד אותו בניסיון, ונתן לו את הכוחות להתמודד, וזכה להתגבר ולהתקדש. יש אומנם אחרים שנכנעו לאתגר, אך אנו מוחים כנגד אלו שמרימים את הדגל שכלל אין בעיה, ומדובר בדבר נורמלי ולגיטימי: "בתוך המאבק הזה יש הרבה אינטרסים ואג'נדות. העולם המערבי הליברלי היטה את הזרם התרבותי לכיוון של תמיכה בתופעה, ועלינו לומר את האמת הברורה מפסק הלכה מפורש של התורה: תועבה – תועה אתה בה". הרב אתרוג הדגיש ש'תעייה' פירושה אובדן דרך, וסיים: "אני מצרף את הכאב של כולנו על כל אדם פרטי, ואת מחאתנו על מה שקורה ברחובות ירושלים ברגעים אלו". רב השכונה הרב דוד שמחון אמר: "מצעד גאווה צריך לעשות על הקדושה והתורה. השיבושים מגיעים בגלל שמתרחקים מהתורה, זה התיקון האמתי לשיבושי הדעות".