הוראה חדשה של לשכת היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, לארכיון המדינה מעכבת פרסום של עשרות אלפי מסמכים ארכיוניים לעיון הציבור ומעוררת מחלוקת קשה וסוערת.
ב-19 ביוני השנה הודיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד
רז נזרי לגנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק, שבדיקה של חומר ארכיוני ופתיחתו לעיון הציבור לא ייעשו עוד בידי עובדי הארכיון, אלא על-ידי מוסד המדינה שהפקיד אותו בארכיון. בכך דרש היועץ המשפטי לקיים את הוראת תקנת חוק הארכיונים, אף שבפועל עובדי הארכיון מבצעים את העבודה כבר שנים רבות ואין ברוב הגדול של מוסדות המדינה עובדים העוסקים בכך. מדובר בנוהג ותיק, פומבי ומוכר שעל פיו נהגו בעשרות השנים האחרונות בחשיפת רוב החומר הארכיוני.
בהתאם להוראות החדשות, להן שותפה גם המחלקה המשפטית של משרד ראש הממשלה, החל ביום 23 ביולי 2017 חדל צוות ארכיון המדינה מלבצע בדיקת חשיפה בעצמו, ומעביר כל תיק לגוף המוסדי שהפקיד אותו בארכיון המדינה, על-מנת שהבדיקה תתבצע שם.
מועצת הארכיונים העליונה, גוף סטטוטורי שחבריו מונו על-ידי ראש הממשלה, מתריעה כי הנחיה זאת מסכנת באופן משמעותי את עבודת הארכיון, עלולה למנוע בפועל ממידע רב להגיע לציבור כראוי במדינה דמוקרטית ולשתק בפועל את המחקר. תוצאה כזו גם עומדת בסתירה לחוק הארכיונים עצמו. במדינה דמוקרטית ברירת המחדל צריכה להיות פתיחת החומרים לעיון, וסגירתו – החריג. כיום למעלה מ-90% מהמסמכים הבלתי-מסווגים שאמורים היו לפי גילם להיות זה מכבר פתוחים לעיון, טרם נבדקו ואינם פתוחים, ובמקום שתתרחש חשיפה מסיבית יזומה בהתאם לכמותם המצטברת והצורך הגובר, הליך החשיפה מצטמצם ברובו לתיקים שהוזמנו לעיון. העברת הבדיקה למוסדות המפקידים תאט מאוד את קצב הפתיחה ותמנע מן האזרחים לעיין בהם בתוך פרק זמן סביר.
בהודעת המועצה, נאמר: "אנו סבורים כי יש למצוא פתרונות ראויים לטווח הקצר ולטווח הארוך: חוק הארכיונים אשר נחקק ב-1955 הוא חוק חשוב, המעגן את זכותו של כל אדם לעיין בחומר הארכיוני המופקד בארכיון. עם זאת, הוא זקוק – יחד עם התקנות שהותקנו מכוחו – לעדכונים מהותיים. עד שהחוק והתקנות ישונו, אנו סבורים שהגופים המפקידים יכולים, בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, להסמיך את הגנז לבצע את חשיפת החומר הארכיוני הלא-מסווג בהתאם לכללים המקצועיים הנאותים, כפי שהיה נהוג זה עשרות שנים. הגנז עומד בראש גוף מקצועי נטול פניות, המחויב מעצם תפקידו להעמדת חומר ארכיוני לרשות הציבור".
על ההמכתב חתמו חברימועצת הארכיונים: כרמלה אבנר, פרופ' גד אלגזי, אילנה אלון מארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, ד"ר תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, דוד אמיתי מהאיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע, יוחאי בן-גדליה מ
הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, ד"ר חיים גרטנר מיד ושם, השופטת בדימוס
דליה דורנר נשיאת
מועצת העיתונות בישראל, מיכל הנקין מארכיון העיר חיפה, אורן ויינברג מהספריה הלאומית, ד"ר יעקב לזוביק גנז המדינה, פרופ' אריה נאור, פרופ' קרין נהון, יגאל סתרי מהארכיון הציוני המרכזי, ד"ר אהרון עזתי מארכיון יד טבנקין,
ראובן פינסקי ממשרד ירושלים והמורשת, שירית קייסן ממשרד התרבות והספורט, סילביה קרפיוקו - ראש ענף ארכיון המדעי ברשות העתיקות וכן ד"ר סילויה שנקולבסקי-קרול.
גנז המדינה פרסם את ההודעה הבאה בעקבות שינוי מדיניות החשיפה:
ההסדר המשפטי: לפי לסעיף 4(א) של חוק הארכיונים (תשט"ו 1955), על מוסדות המדינה להפקיד את החומר הארכיוני שלהם בארכיון המדינה. לפי סעיף 10(א) שם, כל אדם רשאי לעיין בחומר הארכיוני המופקד בגנזך, אך אפשר להגביל זכות זו בתקנות ויכול שההגבלה תהיה לפי סוגו של חומר ארכיוני ולפי תקופה קצובה מזמן היווצרו. במשך השנים הותקנו תקנות בעניין הזה, והגירסה העדכנית היא משנת 2010: תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנז) התש"ע 2010. סעיף 8(א) קובע: חשיפת חומר מוגבל […] לעיון הקהל יעשה המפקיד, בהתייעצות עם הגנז, בתום התקופה הנקובה […] או בתום תקופת קצרה יותר שעליה יחליט המפקיד בהתייעצות עם הגנז […], בכל מקרה לא תהיה חשיפה של חומר מוגבל לעיון הקהל בטרם עבר בדיקה, אף אם התקופה הנקובה בתוספת הראשונה חלפה. (דגש שלי). בתוספת הראשונה לתקנת הארכיונים ישנו לוח המפרט את משך הזמן שיכול לעבור ממועד יצירת תיק ועד חובת פתיחתו.
חוק הארכיונים תשט"ו – 1955 תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך) תש"ע – 2010
הביצוע: במשך כל השנים נהג ארכיון המדינה לחשוף בעצמו את רוב התיקים, אלא אם נתקל בבעיה מיוחדת. תיקי משרד החוץ, חלק מתיקי משרד רה"מ ובצורה נקודתית תיקים של משרדים אחרים נחשפו על-ידי נציגים מוסמכים של המשרדים שישבו בארכיון. בשאר המקרים חשפו עובדי הארכיון את התיקים לפי מיטב הבנתם, תוך הסתייעות בייעוץ משפטי ואחר. ואולם מאז הקמת אתר האינטרנט החדש של הארכיון, והעלייה התלולה בביקוש לתיקים ארכיוניים על-ידי הציבור הרחב, התחדשו הדיונים סביב התנהלות זאת. ב-19 ביוני 2017 דרש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי שנתנהל לפי ההסדר המשפטי, ומכתבו הגיע אלי ביום 2 ביולי 2017.
בארכיון המדינה מופקדים מיליוני תיקים ארכיוניים. רובם אמורים להיות אחרי בדיקה ופתיחה לציבור אולם בפועל לא נבדקו. במקרים רבים בדיקתו של תיק מתבצעת רק כאשר הוא נדרש על-ידי אזרח.
השינוי: החל מן ה-24 ביולי 2017, תיק שטרם עבר בדיקה שיוזמן על-ידי אזרח, יישלח לבדיקה במוסד המפקיד. ארכיון המדינה יעקוב אחר השלמת ביצוע החשיפה במשרדים. תיקים שייפתחו על-ידי המוסדות המפקידים יועלו לאתר האינטרנט של ארכיון המדינה, ובכל מקרה צוות הארכיון יוציא הודעה לפונה על סיום הטיפול בבקשתו – כאשר המשרד המפקיד יסיים את הטיפול.
חברת ועדת הכנסת לשקיפות המידע הממשלתי, ח"כ אורלי לוי אבקסיס, מסרה בתגובה: "בימים שבהם הציבור נוכח לראות מצעד של נבחרי ציבור לתוך חדרי חקירות, אין זה הזמן לעשות צעדים שעלולים להראות כניסיון של המדינה, נבחריה או פקידיה למנוע נגישות ושקיפות של המידע לציבור לשם הסתרה או טשטוש של התנהלות שלטונית לקויה. השקיפות והנגישות הן אינטרס שלנו כחברה דמוקרטית, ואם יש צורך לעשות שינוי חקיקה, נעשה זאת".
