עיריית גבעתיים תשיב לתושבי העיר 8 מיליון שקל ששילמו כארנונה מיוחדת בגין שירותי כבאות. כך קבעה (יום ד',9.8.17) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
מיכל אגמון-גונן.
בשנת 2012, בעקבות השריפה הגדולה בכרמל, הפכו שירותי הכיבוי לשירותים ארציים במקום להיות כפופים לרשויות המקומיות. הרשויות יכלו לגבות ארנונה מיוחדת בגין שירותי כבאות ואגרות בגין שירותי כבאות שניתנו בפועל. אגמון-גונן קבעה, כי הארנונה המיוחדת בגבעתיים נגבתה שלא כדין משני טעמים: לא התבקש אישור שרי הפנים והאוצר, המהווה תנאי להעלאת תעריפי הארנונה והיא נגבתה מכלל התושבים בסכום אחיד, שעה שהוראות החוק הנוגעות לגביית ארנונה מחייבות שזו תחושב לפי גודל הנכס.
בעבר הוגשה תביעה נגד העירייה בגין אגרת שירותי כבאות, שנגבתה בשנים 2006-2005 במסגרת "אגרת אשפתונים ושירותים". באותה תביעה הושארה ללא הכרעה השאלה האם אותה אגרה הוטלה מכוח חוק שירותי כבאות. הצדדים הגיעו אז לפשרה, לפיה העירייה לא תשיב לתושבים את הסכומים שנגבו במסגרת אגרת "אשפתונים ושירותים", אך לא תגבה מהם במשך חמש שנים (2013-2008) אגרות מכוח תקנות שירותי כבאות.
עיריית גבעתיים אומנם לא גבתה את האגרות כפי שהוסכם, אולם בהליך הנוכחי התברר שהעירייה לא גבתה אגרות אלו שנים קודם להגשת התובענה הראשונה. עם זאת, העירייה המשיכה וגבתה מהתושבים בגין שירותי הכבאות את אותה ארנונת כבאות מיוחדת. בפועל, במסגרת הסכם הפשרה בהליך הראשון לא קיבלו התושבים כל פיצוי.
בהליך התברר, שמשרד הפנים תמך בפרשנות התובעים לפיה היה צורך באישור שרי הפנים והאוצר, כך שבהיבט זה הגבייה לא הייתה חוקית. אגמון-גונן מתחה ביקורת על התנהלות עיריית גבעתיים, שידעה קודם להסכם הפשרה בהליך הקודם על עמדת משרד הפנים, ולא העבירה זאת לביהמ"ש שהתבקש לאשר את הסכם הפשרה.
מדובר במקרה יוצא דופן, בו לא רק שהעירייה לא הודיעה על הפסקת הגבייה ולא הגיעה לפשרה, אלא המשיכה לגבות גם לאחר הגשת התובענה, ואף לאחר אישור התובענה כייצוגית. למעשה, מציינת אגמון-גונן, הגבייה פסקה לא ביוזמת העירייה, אלא בשל חקיקת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, לפיו שירותי הכבאות מתוקצבים ישירות מאוצר המדינה ולא על-ידי השלטון המקומי.
התובעים המייצגים, ענת ואמיר יעקבי, הגישו את התובענה באמצעות עוה"ד עדי מוסקוביץ ודביר גלזר. לתובעים המייצגים נפסק סכום של 300,000 שקל, ולעוה"ד - 1.2 מיליון שקל.
