הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן קיימה (יום ד', 9.8.17) דיון מיוחד על-מנת לשמוע מנציגי הציבור ומנציגי המשפחות על הצעדים הנדרשים מממשלת ישראל להכרה מלאה בפרשת היעלמותם של הילדים.
ח"כ
נורית קורן, יושב-ראש הוועדה, פתחה את הדיון וסקרה בקצרה את הישגי הוועדה מיום הקמתה בסוף פברואר ומסקנות הביניים:
הוועדה שמעה עדויות ומהן עלה כי קיימים מקרים רבים נוספים על ה- 1,053 שנחקרו על-ידי ועדות החקירה; הוקם צוות בין-משרדי המסייע למשפחות הפונות לקבל את כל המידע הקיים ואף מסייע במתן צווי ירושה; ארכיון צים נפתח ונעשה בו חיפוש לממצאים על העברת ילדים באניית לצפון אמריקה; התקדמות במו"מ עם משרד המשפטים בעניין עיון בתיקי האימוץ, דבר שלא ניתן לפרט עליו בשלב זה; שיוני נהלים ברשם הירושות המונעים מהמשפחות עוגמת נפש; חשיפת דרכי קבורת ילדים על-ידי חברה קדישא בצורה שאיננה מכבדת וללא מצבה. ללא הפעילות פרלמנטרית ומעמדה של הוועדה בכנסת הדברים לא היו זזים.
בתחום החקיקה, הוועדה נמצאת לקראת סיום הכנת החוק לפתיחת קברים לצורך הפקת דנ"א. הצעת החוק תהיה ברורה, תכלול חוות דעת הלכתית ותיתן לשופטים כלים פשוטים וברורים להורות על פתיחת הקברים תוך שמירה על כבוד המת והחי; היום כבר ברור כי לא מדובר על אנשים הזויים והכרה ציבורית בפרשייה כבר קיימת. עדיין מוטלת עלינו המלאכה להביא להשלמה של ההכרה הממלכתית בפרשייה, הכרה שכבר החלה בפתיחת פרוטוקולי ועדות החקירה לציבור ובהקמת הוועדה המיוחדת בכנסת. השלמת ההכרה תעשה בביטול מסקנות ועדת כהן קדמי שהסתמכה על מסמכים מבלתי לאמתם ותוך התעלמות מסתירות בעדויות; קביעת יום לציון של הפרשייה בצורה ממלכתית ובמוסדות החינוך ואף הכנסת הנושא לחומרי הלימוד; הקמת בית מורשת ליהדות תימן אשר חלק ממנו יוקדש לפרשיית היעלמות הילדים; הקמת קרן שתוכל לשפות את המשפחות שניזוקו ובעיקר את אלו עליהם ניסויים רפואיים והם עדיין סובלים.
ח"כ
יעל כהן פארן (
המחנה הציוני) ברכה על המהלך חסר התקדים, כלשונה, של הקמת הוועדה. "אסור לזלזל, זו הוועדה שתביא לשינוי. לצערנו הוועדות הקודמות היו ועדות מריחה. ההכרה היא השלב הראשון בריפוי הפצע. הצעד הבא הוא השלמת תהליכי החקיקה אותם מקדמת הוועדה".
ח"כ
ישראל אייכלר (
יהדות התורה): "הוועדה צריכה להמשיך בפעילותה הן לחשיפת מידע על גורלם של הילדים שעדיין חיים ונמסרו לאימוץ והן לאלו שנקברו ומקום קבורתם איננו ידוע. עוד אמר כי צריך לדאוג לפיצוי כספי למשפחות, ולתקציב להנצחה. ואמר כי הוא מתקשה להאמין שעדיין לא קיים בית מורשת ליהדות תימן שצריך שיהיה ממלכתי".
ד"ר שמריהו הלל הקריא את דבריו הרב רצון ערוסי, ובתוכם כי לשם הכרה ממלכתית אין להסתפק בחשיפה שעדיין בראשיתה ואין לנוח עד לחשיפה מלאה. עוד כתב כי יש להודיע על הכרה לאומית רשמית בפרשייה, לשאת באחריות, להתנצל ולעשות הכל כדי לתקן את הניתן לתיקון.
פרופ' בת ציון קלורמן עראקי אמרה כי צריכה להיות החלטת ממשלה שתקבע נשיאה אחריות ויישום מסקנות הממצאים. החלטת הממשלה תיתן תוקף לממצאים ותכניס את כל הסיפור לאתוס הכללי על היחס של מוסדות המדינה ליהודי תימן ולעולי המזרח בכלל.
פרופ' יפעת ביטון אמרה כי "ליהדות תימן יש היסטוריה מלאה בזיכרונות של פגיעה בזכויות, וצריך לראות את הפרשייה גם קונטקסט הרחב. בעולם כולו בפגיעות קשות מסוג זה כלפי אוכלוסייה חייבו הקמה של ועדות אמת ופיוס. אני מציעה להכריז על הוועדה הזו כעל ועדת אמת ופיוס. עוד אמרה כי החלטת ממשלה, צריכה להיות מבוססת על עבודת עומק המגדירה מה היא הכרה בהתאם לניסוח של צוות היגוי. המסמך צריך לאגד את עבודת החקר ובנפרד להגדיר מה כוללים היסודות של הכרה לרבות; לקיחת אחריות, התנצלות והצעדים השונים שיינקטו לרבות פיצויים לנפגעים".
יגאל יוסף: "מה שנעשה בתקופה הזו - לא קרה מעולם. הארץ כולה מדברת על הפרשייה. עם כל הכבוד לכל העמותות, חוד החנית הוא פה. כולם צריך להיות מתואמים עם הוועדה הזו. עוד אמר כי צריך להביא הצעת מחליטים, בצורה נכונה. לדבריו חשוב להביא להחלטה מהר ככל האפשר מפני שאם יהיה שינוי פוליטי הכל עלול להישכח. אחרי שתהיה נשיאה באחריות יינתנו משאבים".
אבנר פרחי, יו"ר ארגון עולי תימן, אמר כי "קיומה של הוועדה מהווה תקדים. במדינת ישראל בבית המחוקקים מדברים על הכרה בפרשה שמבחינה משפטית על-פי ועדות החקירה היא לא קיימת - זה הישג. הכרה היא אמצעי, המטרה היא להגיע לאחים ולאחיות שלנו. הכרה תסייע לכל העוסקים לפתוח את תיקי האימוץ אם מכילים מידע קונקרטי. הוא סיים ואמר כי צריך למצוא את הדרך שמצד אחד לא יוחתם שמה של מדינת ישראל בעולם, ומצד שני תהיה כרה מלאה. חלק מההכרה היא פיצוי כספי וחלקו הוא בהנצחה באמצעות חוק ואף באמצעות קריאת שמות רחובות על שמה של הפרשה".
יעל צדוק אמרה כי היא מתנגדת נחרצות לפיצוי עכשיו למשפחות. אנחנו בדרך לדרישת הכרה, האמת עדיין לא נחשפה. כשהולכים לסגירת תיקים, זה נגדנו. לא יעזור כלום, הפרשייה היא כתם על מדינת ישראל, לא צריך לפחד מזה. זה לא נעים אבל אני לא מוכנה לוותר על האמת. הכרה הולכת עם קבלת אחריות. אם ממשלת ישראל לוקחת על עצמה הכרה, זה מתוך מודעות שהיא הולכת למהלך גדול, לא הכרה מהפה ולחוץ. הממשלה מכירה באחריותה לפשעים שנעשו כלפי העולים החדשים וילדיהם, פשעים על-רקע גזעני. מהאחריות נגזרות פעולות; חשיפת האמת. יש דרכים לאתר לפחות חלק מהילדים. עדין לא נעשה כל הניתן כדי לחשוף את אלו שניתן. אם מקבלים אחריות הולכים על כל המהלך.
עו"ד יעל נגר אמרה כי ההכרה צריכה להתחיל בטיפול בטיוח וההשתקה לכל אורך השנים., ביטול המסקנות של ועדות החקירה בצורה מפורשת. עוד אמרה כי חשוב לתת ביטוי גם לחטיפות שקדמו לקום המדינה ולאלו שנעשו מחוץ לשטח המדינה. עוד אמרה כי היא סבורה שהפתרון של ועדת אמת ופיוס מוכר ונפוץ מאוד בעולם צריל להיות מיושם גם פה.
ד"ר יגאל בן שלום אמר כי "ההכרה כבר החלה עם הקמת הוועדה. כעת צריך להמשיך בפרסום מסקנות הביניים לציבור; הקמת תאגיד ממשלתי בעל תקציב קבוע שיאפשר את כלל הפעולות במסגרת ההכרה וההנצחה; מינוי בעלי תפקידים קבועים במשרדים רה"מ, חינוך, רווחה ומשפטים לטיפול בפרשייה".
עו"ד
אבי יוסף אמר כי "מבחינה ציבורית אנחנו נמצאים במקום אחר, יש שינוי תודעה. אנחנו עדיין מחכים להכרה ממסדית, ואנחנו בעיצומה. אחד השינויים הגדולים הוא בכך שהוועדה לא בודקת מהימנות העדויות. הנחת העבודה שהטענות נכונות. ללא התחלת ההכרה הממלכתית לא הייתה קמה הוועדה. הדבר הראשון שנדרש לעשות הוא ביטול מסקנות ועדת החקירה ובראשם הטענה המרכזית שלא הייתה חטיפה ממסדית".
נרי אריאלי סא"ל במיל, חוקר לשעבר בענף לאיתור נעדרים בצה"ל, אמר כי נעשתה עבודה בהכרה בפדויי שבי. ההכרה התאפשרה רק לאחר איסוף ממצאים ולכן אם רוצים הכרה יש לאסוף ממצאים ולהכין את רשימת הזכאים להכרה. צילה נוימן, לשעבר מפקדת היחידה לאיתור נעדרים, הדגישה כי בסיום החקירה בית הדין המחוזי קובע שהחקירה חלוטה, חד-משמעית בסדר. ואז זו העת לבוא לממשלה.
שלמה מקבלי אמר כי בעבר לא היו לנו כלים, בזכות העבודה של ח"כ קורן קיבלנו את הכלים. הוא הוסיף וביקש כי כל העמותות יתנו יד להמשך פעילותה של הוועדה.
רחמים קראווה: "עוד לא היה דבר כזה כמו הוועדה. הפרשייה היא שואה ויש להתייחס לכך בכובד ראש. עוד אמר כי מתן כסף למשפחות, לא צריך למנוע את המשך החקירה. אין תקדים לעבודת הוועדה. זה מרגש".
יצחק אליהו הציע לקבוע את יום הציון של הפרשה ליום הולדתו של הרב עוזי משולם, י"א מר חשוון.
אמנון עדוי אמר כי הכרה היא נתינת לגיטימציה למשפחות, היא סתימת הפיות של המכחישים. צריך לתת חוקיות ברורה מוכרזת וכלים כלכלים תקציביים לפריסת היריעה.
ח"כ נורית קורן, יו"ר הוועדה סכמה את הדיון בעניין ההכרה, ובראשם את ההמלצה שהוועדה תוביל החלטת ממשלה. עוד אמרה כי הוועדה תקדם את הצעת חוק למורשת יהדות תימן שתכלול מתן כלים ותקציב למחקר ותיעוד.
