המדינה מבקשת מבג"ץ (יום ב', 21.8.17) לדון בהרכב מורחב בשאלת סמכותו לפסול חוקים שחוקקה הכנסת. הבקשה באה בעקבות ההחלטה לבטל את חוק מס ריבוי דירות ולהחזירו לוועדת הכספים, בשל הדיון החפוז בו אישרה את החוק המקורי.
המדינה אומרת כי אין היא מבקשת לתת הכשר לליקויים הקיימים לעיתים בהליך החקיקה, והיא סבורה שיש לשפר אותם ככל הניתן. "תכלית הבקשה היא להרחיב את הדיון בשאלת היקף הביקורת השיפוטית על הליכי החקיקה, בכל הנוגע לזיהוי הפגמים בהליך החקיקה המצדיקים ביטולו של חוק במסגרת ביקורת שיפוטית. זאת, אל מול האחריות המוטלת על הכנסת וחבריה, ועל הממשלה וחבריה להסדיר - כמי שעומדים למשפט הציבור על התנהלותם - את כללי המשחק", מנמקת המדינה את בקשתה.
לטענת המדינה, פסק הדין הנוכחי מהווה סטייה משורה ארוכה של פסקי דין, בהם לא התערב בג"ץ בהליך החקיקה כאשר הטענות התייחסו לאופן קבלת החוק ולא לתוכנו - כולל כאשר הפגמים היו חמורים יותר מאשר בחוק מס ריבוי דירות. היא מזהירה, כי הפסיקה הנוכחית תיצור חוסר ודאות לגבי תוקפה של החקיקה, שכן לא יהיה ברור האם ומתי יתערב בה בג"ץ ומאלו נימוקים. לדבריה, חוקים בוטלו עד היום בהרכבים בני תשעה שופטים, ולא בידי חמישה בלבד כמו במקרה הנוכחי.
המדינה גם מדגישה, כי אין היא מבקשת לדון בפסיקה לגבי חוק מס ריבוי דירות, והיא מסכימה מראש שפסק דינו של בג"ץ בדיון הנוסף (אם יתקיים) יחול קדימה בלבד. לדבריה, משרד האוצר מתכוון להגיש לכנסת מחדש את חוק מס ריבוי דירות, תוך עריכת שינויים שהזמן גרמם.
פסק הדין המקורי נכתב ברובו בידי השופט
נעם סולברג, בהסכמתם של הנשיאה
מרים נאור, הנשיאה הבאה
אסתר חיות והשופט
ניל הנדל, ובניגוד לדעת מיעוט של השופט
מני מזוז. בקשת המדינה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, שוש שמואלי ורן רוזנברג. ההחלטה על דיון נוסף מסורה לנשיא בית המשפט העליון, אך במקרה זה - מאחר שגם נאור וגם חיות ישבו בהרכב - היא תועבר ככל הנראה למשנה המיועד לנשיאה,
חנן מלצר.
