הסכום המירבי שייגבה לקופת פשיטת הרגל של
אליעזר פישמן, בלא מימוש נכסיו המשועבדים לנושיו ואם לא יצוצו נכסים בלתי ידועים, הוא 500-400 מיליון שקל. סכום זה דומה למה שהציעו בני המשפחה בהסדר איתם, שנדחה בידי הבנקים הנושים. כך עולה מניתוח News1, שנה לאחר תחילת הליך פשיטת הרגל של פישמן שהפך לפושט הרגל הגדול ביותר בתולדות המדינה.
הבנקים הנושים בפישמן דחו לפני חודשיים את הצעת ההסדר של פישמן, אשתו טובה פישמן וילדיו -
אייל פישמן,
רונית פישמן-אופיר ו
ענת מניפז. על-פי ההצעה, אמורים היו בני משפחת פישמן להזרים מיידית 140 מיליון שקל לקופת הנאמן, ועד 260 מיליון שקל נוספים חמש שנים מאוחר יותר - לאחר מכירת אחזקותיהם בחברת פישמן רשתות ובחברת א.ט אחזקות קירור. כעת, כאשר ועדת חקירה פרלמנטית בוחנת את מתן האשראי לטייקונים בכלל ולפישמן בפרט, לא מתנהל ואין באופק כל מו"מ על הסדר כולל.
כיוון שכך, מתמקד הנאמן בפשיטת הרגל, עו"ד
יוסי בנקל, בפעילות לאיתור נכסיו של פישמן, תוך מאבק בלתי פוסק בפישמן ובני משפחתו - המתנגדים לחלק ניכר מן המהלכים שהוא מבקש לקדם. נכון לעכשיו, בנקל עוסק בעיקר במהלכים לביסוס ניהול עסקיו של פישמן על ידו ועל-ידי נציגיו, ולקבלת מירב המידע עליהם ועל המתחולל בהם.
במקביל, פועלים כונסים מצד הנושים - ובראשם הבנקים - למימוש נכסים המשועבדים להם. כך למשל, עוה"ד פיני רובין ו
ירון אלכאוי מופקדים על מכירת מניותיו של פישמן בידיעות אחרונות. מכירת הנכסים המשועבדים יכולה להכניס מאות מיליוני שקלים, אך מובן שאין דרך לדעת מתי, האם ובאיזה סכום יימכרו.
במישור האישי של פישמן ומשפחתו, ייתכנו שלושה מקורות כספיים. האחד: אם ייקבע שרכושה של טובה פישמן משותף לה ולבעלה, ושלפיכך כל הנכסים הרשומים על שמה יכולים להיכנס לקופת הנאמן. מדובר במניות בחלק מן החברות העומדות בראש הפירמידה של פישמן ובווילה של בני הזוג בסביון. ההערכה היא, כי טובים הסיכויים שכך יקבע נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב,
איתן אורנשטיין.
השני: העברות נכסים שביצע פישמן לילדיו. בנקל טוען מאז החל ההליך, כי העברות אלו - שחלקן בוצעו לפני עשור ומעלה - היו הברחת נכסים, שכן פישמן ידע על קשייו והתכונן ליום סגריר. ילדי פישמן דוחים טענות אלו ואומרים, כי ההעברות נעשו הרבה לפני הקשיים, במסגרת יחסים משפחתיים ועסקיים רגילים. כאן יהיה נטל ההוכחה המוטל על בנקל כבד יותר, ואולי אף כבד מאוד. בלא מידע שאינו גלוי כעת, נראה שהסיכויים שאורנשטיין יקבל טענה זו הם שקולים.
השלישי: מציאת מה שגורמים משפטיים מכנים "אי המטמון" - נכסים משמעותיים של פישמן שהוחבאו אי-שם. בהתחשב בהיקף החובות, רק איתור נכסים בעשרות מיליוני שקלים יהיה משמעותי, ואף יצדיק השקעה של משאבים וזמן. ההערכה היא, שהסיכויים לאיתור נכסים כאלו הם קטנים.
על-פי הדוח שהגיש בנקל לפני חודשיים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, חובותיו של פישמן הסתכמו ב-4 מיליארד שקל, מומשו נכסים ב-1.2 מיליארד שקל ונותר חוב של 2.8 מיליארד שקל. ל-380 מיליון שקל מתוכם, ובהם 210 מיליון שקל לרשות המיסים, אין בטחונות. ההערכה המעודכנת מדברת על חוב של 1.8 מיליארד שקל, אם כי יש הסבורים שהחוב בפועל עולה על 2 מיליארד שקל. גם מימוש אופטימלי של הנכסים וגיוס מירבי של כספים מפישמן ובני משפחתו, יותיר חובות של מאות מיליוני שקלים שלא ייפרעו.
