יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ'
שמואל האוזר, הקים (יום ד', 30.8.17) ועדה לבחינת אסדרה של הנפקות מטבעות דיגיטליים מבוזרים לציבור (ICOs - Initial Coin Offering). הוועדה תבחן את תחולת דיני ניירות ערך על הצעות והנפקות של מטבעות לציבור בישראל המבוססות על רישום מבוזר (shared ledger) והמסחר בהם.
בראש הוועדה יעמדו מנהל מחלקת תאגידים, עו"ד מוטי ימין והכלכלנית הראשית של הרשות, ד"ר גתית גור-גרשגורן. עו"ד עדן לנג ומר גיא סבח ישמשו כמרכזי הוועדה. הוועדה מתבקשת ללמוד ולאפיין מיזמים אלה, להכין סקירה השוואתית של הדין במדינות מפותחות ולהמליץ על מתווה מדיניות רגולטורית ביחס אליהם, בעיקר בתחומים הנוגעים לרשות ניירות ערך, תוך חתירה לאיזון בין עידוד חדשנות טכנולוגית לבין הגנה על משקיעים מהציבור. הוועדה מתבקשת להגיש דוח ביניים ובו עיקרי המלצותיה ליו"ר הרשות עד ל-31 בדצמבר 2017.
טכנולוגיות רישום מבוזר ובראשן בלוקצ'יין הינן תשתיות טכנולוגיות המאפשרות פעילות רישום וחיתום של מוצרים פיננסיים או אחרים בצורה מבוזרת. מיזמי רישום מבוזר מתבססים לרוב על קוד פתוח ומאפשרים למשתמשים ממחשבים שונים לשתף ביניהם מאגר מידע מקוון של עסקות (טרנזקציות) הכולל נתונים מוצפנים. יכולת זו של אימות עסקות ללא צורך בגורם ניהול מרכזי מאפשרת ניהול פשוט וקל יחסית של עסקות בין עסקים וצרכנים. השימוש בטכנולוגיה רלוונטי במיוחד לתחום הפיננסים ובייחוד להעברות כספים, לצד תחומים נוספים כגון חוזים חכמים, אחסון מבוזר של מידע ועוד. הבסיס למיזמי הרישום המבוזר הוא טוקן (Token) - מעין מטבע דיגיטלי בו נעשות עסקות, מועברים נתונים, מוגדרות ומועברות זכויות. חלק מהמיזמים בחרו בשיטה של הנפקת הטוקן כאמצעי מימון חלופי.
עסקות מבוססות רישום מבוזר צוברות תאוצה בעת האחרונה והופכות לאמצעי מימוני מקובל ונפוץ בעולם. על-פי ההערכות, במחצית הראשונה של 2017 גויסו בדרך זו למעלה ממיליארד דולר והיקף הגיוסים צפוי להתגבר בשנים הקרובות. ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום הבלוקצ'יין ופועלות בה מספר לא מבוטל של חברות, שחלקן ביצעו הנפקות מטבע בחודשים האחרונים וזכו לביקוש מצד משקיעים.
התעשיה המבוססת על טכנולוגיית רישום מבוזר ((DLP הינה תעשיה חדשנית עם פוטנציאל לשנות וליעל את העולם הפיננסי כפי שאנו מכירים אותו, בארץ ובעולם. מאפייניה הייחודים של ישראל ומעמדה העולמי בתעשיה זו יכולים להביא לכך שלתעשיה זו תהיה תרומה משמעותית לצמיחת המשק הישראלי. הנפקה לציבור של מטבע דיגיטלי מאפשרת למיזמים טכנולוגיים חדשניים בתחילת דרכם לגייס כספים בזמן קצר יחסית תוך צמצום ההסתמכות על הגורמים המממנים המסורתיים כמו קרנות הון-סיכון. יתרון נוסף של ההנפקות הוא האפשרות של משקיעים להשתתף בפיתוח המוצר או השירות ולתרום להצלחתם על-ידי השתתפות בכתיבת הקוד הטכני או שימוש פעיל בפלטפורמה עצמה באמצעות המטבעות.
מנגד, בחלק מההנפקות התגלו מקרים של תרמיות ומניפולציות במסחר שפגעו במשקיעים תמימים שהתפתו להשקיע בהן, ואף התגלו פרצות אבטחה שהובילו לאובדן כספי משקיעים ויזמים כאחד. בנוסף, יש הסבורים כי תחום הנפקות המטבע מצוי בשלבי בועה פיננסית וכי השתתפות בהם מהווה פעולה ספקולטיבית נטולת הגיון כלכלי, וכי חלק מעסקות אלו הינן דרך לעקוף את האסדרה הקיימת על גיוס הון מהציבור. כיוון שנכון להיום הנפקות אלה אינן מוסדרות באופן כלשהו, המשקיעים המשתתפים בהם חשופים לסיכונים שונים הנובעים מהעדר גילוי מספיק, בדומה לכל השקעה במיזמים בלתי מפוקחים, וייתכן שאף מעבר לכך. בנוסף, ומבחינת החברות המבצעות הנפקות מטבע, מתעוררות שאלות לגבי תחולת דיני ניירות ערך. לכן הן על המשקיעים והן על החברות לנקוט משנה זהירות ולשקול את צעדיהם היטב בטרם הם משתתפים או יוזמים הנפקה כזו.
על-רקע זה בחודשים האחרונים פרסמו מספר רשויות רגולטוריות התייחסויות ראשוניות להנפקות המטבע, המציגות גישות שונות בקשר למעמד הנורמטיבי של המטבעות מבחינת הדין המקומי.
בהתאם, ובשים לב למדיניות רשות ניירות ערך בשנים האחרונות לפיתוח אמצעי מימון חדשניים תוך שמירה על עניינם של המשקיעים ואזהרה מפני השקעות לא מפוקחות, נראה כי גובר הצורך בחינת תחום הנפקות המטבע. עבודת הוועדה תכלול בחינה של פעילות זו ושל תחולת הדין הישראלי המצוי והרצוי בהקשרה בישראל, תוך סקירה השוואתית של המעמד המשפטי במדינות מפותחות שונות.
הוועדה תבחן ותתייחס לסוגיות שלהלן: - בחינת המהות הכלכלית של עסקות אלה והחפיפה בינן לבין פעילויות אחרות הכפופות לתחולת דיני ניירות ערך בישראל;
- סקירה השוואתית של דיני ניירות ערך ואסדרה רגולטורית במדינות שונות בקשר למטבעות דיגיטליים מבוזרים בשים לב למעמד החוקי של מטבעות דיגיטליים מהסוג של ביטקוין;
- בחינת תחולת דיני ניירות ערך על הצעה והנפקה של מטבעות דיגיטליים מבוזרים לציבור, והמסחר בהם;
- גיבוש המלצות למתווה מדיניות ואסדרה, תוך חתירה לאיזון בין עידוד אמצעי מימון חלופיים ופיתוח חדשנות טכנולוגית לבין הגנה על משקיעים ואזהרת הציבור מפני השקעות לא מפוקחות;
- בחינת יכולת האכיפה של דיני ניירות ערך בתחום זה;
- בחינת שיתופי פעולה עם רגולטורים נוספים ועם תעשיית הבלוקצ'יין בישראל.
