המפגינים נגד היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, צריכים לקבל רישיון - סבורה המדינה, בטיעון משלים שהגישה (31.8.17) לבית המשפט העליון.
המדינה העלתה עמדה זו כבר לפני שבועיים, אך בג"ץ לא פסק לגופה של הטענה לאחר שמצא שעמדת המדינה נותנת מענה לטענותיו של צדוק בן-משה, שכנו של מנדלבליט, שעתר בטענה למטרד קשה שגורמות ההפגנות. מאותו פסק דין ניתן היה להבין, כי בג"ץ סומך את ידיו על דרישת הרישיון. אולם בשבוע שעבר קבע בג"ץ שלא יהיה צורך ברישיון - אם המפגינים, בראשותם של
מני נפתלי ו
אלדד יניב, יעמדו בתנאים שהציב.
כעת אומרת המדינה, כי הצורך ברישיון נובע מטעמים של שמירה על הסדר הציבורי וביטחון הציבור. המשטרה מתחייבת לבחון בחיוב את בקשות המפגינים, בתנאי שיעמדו בתנאים שייקבעו להם. המדינה עודנה סבורה, כי לא ניתן להמשיך לקיים את ההפגנות ליד קניון גנים. לפני שבועיים הציעה המדינה להעביר אותן לפארק העירוני שמול קניון בילינסון ובית המשפט בעיר.
לדברי המדינה, השינוי במיקום מתחייב מן השינוי בנסיבות: ההפגנות נמשכות ברציפות מזה עשרה חודשים; מכמה עשרות מפגינים ושוטרים עלה מספרם ל-3,000; המפגינים משמיעים נאומים ומוזיקה ברמקולים; ויש צורך לחסום את צירי התנועה הראשיים באזור כדי לשמור על שלום המפגינים והתושבים.
לבסוף אומרת המדינה, כי מששבו המפגינים והבהירו שאין בכוונתם להגיע לכל פשרה בעניין, ומשלא קיבלו על עצמם תנאים שקבע בית המשפט, ומשברור שימוש באמצעים פחות מתונים ע"י משטרת ישראל, דוגמת הצבת מחסומים בלב העיר, יהיה בעצמו לנטל על התושבים - גוברת כעת זכותם של התושבים לשמירה על שגרת חייהם. בין היתר אומרת המדינה, כי בשבוע שעבר הפרו המפגינים במכוון את כל התנאים שקבע בג"ץ.
היא גם דוחה את טענת התנועה לאיכות השלטון, ולפיה ההפגנות "מעשירות את בעלי העסקים הסמוכים". טענותיה של התנועה נתמכות בתצהיר של אחד ממנהליה, אך כלל לא ברור על מה הוא מבסס את טענותיו. לעומת זאת, מנכ"ל קניון גנים הגישה תצהיר המפרט את הנזקים הנגרמים לבעלי העסקים, והמדינה מעירה בציניות שאם טענות התנועה היו נכונות - המנכ"ל לא הייתה מבקשת להעביר את ההפגנות. המדינה גם תוהה, האם ייכפה על התושבים "לארח" את המפגינים עד שיעלה הרצון מלפני האחרונים להפסיק את פעילותם או להעביר אותה למקום אחר. טיעוני המדינה הוגשו באמצעות עוה"ד דנה בריסקמן ואודי איתן.
