כמה מזהמים נפלטים מהמפעלים בסביבה שלכם? מה מפל"ס הזיהום בסביבתכם? המשרד להגנת הסביבה
מפרסם זו השנה החמישית ברציפות את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס), הכולל מידע מקיף אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים.
כמדי שנה, המפל"ס משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת בישראל. המשרד להגנת הסביבה נעזר במפל"ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות. במקביל משמש המפל"ס להגברת שקיפות המידע הסביבתי בישראל: המפל"ס מנגיש מידע לציבור על פליטות מזהמים (לאוויר, לים, לנחל, לקרקע) והעברות פסולת מכל המפעלים הגדולים. בנוסף, מאחר שמבנה המרשם דומה בין מדינות ה-
OECD, מתאפשרת בקלות השוואה בין המדינות.
פליטות לאוויר: המפל"ס מציג הפחתות משמעותיות בשיעורים של 17%-48% בפליטת חומרים מזהמים לאוויר בין 2012 ל-2016, כתוצאה מדרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הפליטה של המפעלים, וכן כתוצאה מהגברת השימוש בגז טבעי לייצור חשמל ובתעשיה.
אף שמדינת ישראל עשתה כברת דרך לצמצום הזיהום, הפליטות של תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית לנפש בישראל עדיין גבוהות מהפליטות במדינות
האיחוד האירופי. המקור המרכזי לפליטות מזהמים אלו לאוויר נותר תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון, שעדיין חלק מיחידות הייצור בהן פועלות ללא מתקנים מתקדמים להפחתת מזהמים.
על-רקע ההפחתות המשמעותיות, אחד מהפרמטרים שבהם נרשמה דווקא עלייה של 5% בשנת 2016 הוא פליטות חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן לאוויר (NMVOCs). בחישוב נתון זה נוטרלו שינויים מתודולוגיים בחישוב הפליטות של מט"שים ומתקני קומפוסט, וכן דיווחי אסדות הגז של נובל אנרג'י מאחר שהן נמצאות במרחב הימי.
אחת הסיבות לעלייה היא תוספת פליטה חריגה שהתרחשה בתחילת שנת 2016 במפעל רותם אמפרט נגב, של כ-500 טון נוספים מעבר לפליטה השגרתית השנתית העומדת על 1,100 טון. הפליטה החריגה התרחשה בעת שדרוג מתקנים לצורך הפחתת פליטות. המשרד יזמן את המפעל לשימוע עקב הפליטה החריגה.
פליטת חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים המדווחים למפל"ס פחתה ב-8% בשנת 2016 וב-43% במצטבר משנת 2012. זאת, עקב הגברת השימוש בגז טבעי לייצור חשמל ויישום דרישות המשרד להפחתת פליטות בתעשיה. נתון זה אינו כולל את דיווחי אסדות הגז של נובל אנרג'י מאחר שהן נמצאות במרחב הימי והשפעתן על הציבור ביבשה היא זניחה. בעקבות הבהרות שדרש המשרד להגנת הסביבה מחברת נובל אנרג'י מדיטרניאן, במסגרת הטיפול בהיתר הפליטה של אסדת תמר, ביצעה החברה מדידות חדשות שבעקבותיהן עודכנו השנה דיווחי הפליטות מאסדות הגז הטבעי, המצויות במרחק 22 ק"מ מחופי ישראל.
כמויות הפליטה המעודכנות של חומרים אורגניים נדיפים, לרבות חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים גבוהות פי 30 מהכמויות שדווחו בשנים קודמות ומגיעות לכ-1,200 טון חומרים אורגניים נדיפים וכ-53 טון חומרים מסרטנים. מקור הפליטה המרכזי הוא בתהליך סילוק שאריות מים מהגז הטבעי באסדת תמר. לפי מודלים לפיזור אוויר שנערכו לפליטות אלו, החומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים לא מגיעים ליבשה, ואילו החומרים האורגניים נדיפים מגיעים ליבשה בריכוז יממתי של כלל החומרים שאינו עולה על 4 מק"ג/למ"ק - ריכוז שהוא בעל השפעה זניחה.
במסגרת המדיניות לטיפול בפליטות לאוויר, המשרד להגנת הסביבה דרש מחברת נובל אנרג'י מדיטרניאן להציג תוכנית להפחתת הפליטות מהאסדה והיא תעוגן בתנאי היתר הפליטה לאוויר, אשר צפוי להיחתם במהלך המחצית הראשונה של 2018. יובהר, כי בשל מיקום האסדות, מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, לא ניתנו לאסדה תנאים ברשיון עסק, ואסדרת הפליטות לאוויר נעשית לראשונה באמצעות הליך היתר פליטה לאוויר, בהתאם לחוק אוויר נקי. יצוין כי באסדת "לוויתן" לא צפויות פליטות אלו, מאחר שתהליך סילוק המים מהגז הטבעי מתוכנן להיות תהליך סגור, הכולל מערכות למישוב אדים ולטיפול בפליטות.
על-פי המשרד להגנת הסביבה, במפרץ חיפה התרחשה הפחתה משמעותית בפליטות בשנת 2016: הפחתה של 54% בפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר וכן הפחתה של 18% בפליטת חומרים אורגניים נדיפים, וב-45% במצטבר מאז 2012. נתונים אלו מאששים את נתוני דוח סיכום שנת 2016 של התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אויר במפרץ חיפה, על הפחתה משמעותית של 22% בפליטת חומרים אורגניים נדיפים ביחס לשנת 2014. יש לציין כי התוכנית הלאומית כוללת יותר מפעלים מאלו המחויבים לדווח למפל"ס (כגון חוות מכלי דלק).
הזרמה לים: הזרמת המזהמים לים התיכון פחתה ב-%32 בשנת 2016 עם הפניית בוצת המכון לטיפול בשפכי גוש-דן (שפד"ן) להרצת מתקן הטיפול החדש בבוצה. הזרמת בוצת השפד"ן לים פסקה בפברואר 2017 עם סיום הרצת המתקן.
הזרמת שפכים: שיפור נוסף חל באיכות קולחי מכוני טיהור השפכים: הפחתה של 16% נרשמה בכמות המלחים בקולחים בין השנים 2013 ל-2016. זאת, בשל הגברת השימוש במים מותפלים, בעלי מליחות נמוכה, עד לכדי 50% מכמות המים השפירים המסופקים לצרכנים. בכך מצומצמת הפגיעה בקרקע ובמי התהום המושקים בקולחים.
פליטות בתקלות: המפל"ס כולל גם מידע על פליטות בתקלות. בשנת 2016 דיווחו 65 מפעלים על פליטות בתקלות לכל מרכיבי הסביבה (כ-11% מהמדווחים). הפליטה הבולטת ביותר היא של כ-5,100 טון חומרים שונים באירוע שריפת המכל בבתי זיקוק לנפט (בז"ן) ב-25 בדצמבר 2016. יצוין, כי חקירת המשטרה הירוקה הסתיימה בחודש מארס 2017 ומסקנותיה - הכוללות התייחסות לחדשות כנגד שורה של מעורבים - הועברו לבחינה ולטיפול של פרקליטת הגנת הסביבה בפרקליטות המדינה.
העברת פסולת: בנוסף לכך נרשמה בנתוני המפל"ס עלייה של %2 ב-2016 באחוז מיחזור פסולת עירונית מעורבת בשנתיים האחרונות, עקב תחילת פעילות מתקן מיון והפרדת פסולת אורגנית בתחנת המעבר גרין-נט בעטרות.
גם בתחום פסולת הבניין מציג המפל"ס שינוי משמעותי: עלייה של 140% ב-2016 בכמות פסולת הבניין המטופלת, בעקבות הקמת מספר תחנות מעבר חדשות והגברת פעילות הפיקוח ואכיפה של המשרד.
יצוין, כי התרחשה השנה עלייה במספר המדווחים, שנובעת ברובה מפעילות איתור, פיקוח ואכיפה כנגד מפעלים שאינם מדווחים (בשנת 2016 הוטלו 7 עיצומים כספיים עקב אי-דיווח למפל"ס).
בנוסף לפרסום המפל"ס, המשרד מעדכן את מצאי הפליטות לאוויר ממקורות שאינם מדווחים למפל"ס. במצאי המעודכן ניכר המשך מגמת הפחתת פליטות מתחנות תדלוק, בעקבות התקנת אמצעי מישוב אדים בתחנות התדלוק. מקורות פליטה מרכזיים נוספים במצאי הם תחבורה, שריפת פסולת צמחית (עבורם מנהל המשרד תוכניות פעולה להפחתת פליטות) ושימושים ביתיים. פליטות משריפת פסולת צמחית ומתחבורה הם מקור מרכזי לפליטות חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים וחלקיקי PM10.
[מצורפת מצגת לסיכום וניתוח נתוני המפל"ס]
