בשנת 2015 נמצאו חריגות שכר לכאורה ב-10% מהגופים הציבוריים, לעומת 9% בשנת 2014. כך עולה מדוח חריגות השכר לשנת 2015 שהגיש (יום ג', 12.9.17) לשר האוצר
משה כחלון הממונה על השכר באוצר
ערן יעקב. המגזר שבו נמצא שיעור החריגות לכאורה הגבוה ביותר הוא מגזר הגופים הנתמכים (13 גופים, המהווים 33% מתוך 40 גופים).
רוב הגופים החורגים לכאורה במגזר זה הם מוסדות להשכלה גבוהה. ברשימת הגופים שבהם אותרו חריגות שכר בכל חמש השנים האחרונות נמצאים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, מכון ויצמן למדע, מכון טכנולוגי חולון, ומכללת תל אביב-יפו.
בין המקרים המתוארים בדוח, ממצאי בבדיקה שנערכה במכללת בצלאל שהעלתה חריגות שכר בתקופת ההשתלמות של נשיא המכללה לשעבר, שבעקבותיה השיב הנשיא לשעבר 122 אלף שקל לקופת המכללה.
שכרו של עובד בכיר אחר במכללה חרג מהתקרה המותרת לתשלום על-פי כללי הוות"ת בכ-2,000 שקל ברוטו לחודש.
באוניברסיטה הפתוחה נמצא כי בכיר במוסד עבד בעבודה נוספת בתשלום במוסד, ונאלץ להחזיר לקופת האוניברסיטה 270 אלף שקל ולהפסיק את העבודה הנוספת לאלתר.
חריגת השכר הגדולה ביותר שנמצאה במגזר הרשויות המקומיות הייתה בעיריית חולון 38 עובדי תברואה בעיריית חולון הגישו תביעה משפטית בה דרשו לקבל הפרשי שכר בעקבות עידכון ערך השעה, כך שחישוב ערך השעה יכלול תוספות שכר חורגות, אשר תשלומן התאפשר מכוח הסכם מארס 99. עמדת הממונה, לפיה התובעים אינם זכאים לכלול את התוספות בחישוב ערך השעה, נתקבלה על-ידי השופט והביאה לחיסכון של 12,364,065 שקל. חריגות שכר נוספות התגלו בעיריות יבנה, עפולה, אשדוד, גבעתיים, ראשל"צ, רעננה וחדרה.
דוח ביקורת פנימית בחברת נמלי ישראל (חנ"י) שמצא תוספות שכר אישיות בלתי תקינות בהיקף 9,000 שקל ברוטו לעובד ובעקבותיו הושבו לחברה כספים ששולמו ביתר בעבר בהיקף של כחצי מיליון שקל. במרכז האקדמי לב נדרש עובד להשיב 40 אלף שקל לאחר שנמצא כי קיבל גמול לא תקין בגין תפקידו בבית המדרש של המוסד. במכון הטכנולוגי חולון נאלץ עובד להשיב 45 אלף שקל בעקבות קבלת גמול לא תקין. חריגת השכר הגדולה ביותר בחברות הממשלתיות התגלתה בבדיקה שנערכה ע"י הממונה על השכר בתעשיה האוירית. הבדיקה העלתה כי קיימות חריגות לכאורה ברכיבי שכר המשולמים באופן רוחבי לעובדי החברה. לאחר משא-ומתן, הושגה הסכמה עם נציגי העובדים והנהלת החברה על הפחתת חלק מרכיב הוצאות הרכב ושינויים בנושא שעות עבודה בחברה. סך החיסכון השנתי הוא כ-33 מיליון שקל ברוטו, והחיסכון הכולל מוערך בכ-725 מיליון שקל ברוטו.
בעקבות מכתב שימוע בנושא חריגות בפנסיה התקציבית אשר נשלח להנהלת האוניברסיטה העברית ונציגי הסגל האקדמי הבכיר התקבלה החלטת ממונה אשר מורה על הפסקת תשלום רכיב חורג אחד מתוך הרכיבים שהוזכרו בשימוע. בהמשך התנהל משא-ומתן עם הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית להסדרת החריגות בפנסיה התקציבית. אל המשא-ומתן הצטרפו שלוש האוניברסיטאות הנוספות שלהן יש בסגל האקדמי הבכיר (פעילים וגמלאים) בעלי פנסיה תקציבית: אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה והטכניון. בסיומו של המשא-ומתן נחתמו באישור הממונה על השכר 4 הסכמים קיבוציים להסדרת חריגות הפנסיה התקציבית. במסגרת ההסכמים בוטלו תשלומים חורגים בתשלומי הפנסיה התקציבית בעוד שבתשלומים אחרים נעשו שינויים. צעדים אלה יביאו לחסכון שנתי בסך של כ-35 מיליון שקל ולחסכון אקטוארי המוערך בחצי מיליארד שקל.
חריגות שכר נמצאו ב-36 מתוך 250 רשויות מקומיות (גידול של 20% לעומת 2014), 7 מתוך 124 חברות עירוניות, 9 מתוך 77 חברות ממשלתיות (גידול של 225% לעומת 2014), 3 מתוך 131 מועצות דתיות, 3 מתוך 57 תאגידים ו-13 מתוך 40 גופים נתמכים. בסך-הכל נמצאו חריגות 73 מתוך 735 גופים מפוקחים. במרבית הגופים החורגים (60%) נמצאו בין חריגה אחת לשתיים וביתר (40%) נמצאו מעל שלוש חריגות.
דוגמאות לחריגות שכר הן: הענקת דרגות או תוספות בלתי חוקיות, החזר הוצאות רכב מופרז, פדיון ימי חופשה במהלך שירות ושינויים בדפוסי העסקה לבכירים ללא קבלת אישור הממונה על השכר.
