היום לפני 2,507 שנה, נערך קרב מרתון - הניסיון המשמעותי ביותר של דריווש, מלכה של האימפריה האחמנית הפרסית לכבוש ערים יווניות ביוון היבשתית. הקרב שהתרחש בין צבא אתונה לצבא הפרסי, התפרסם בעיקר בשל הניצחון האתונאי על-אף נחיתותו המספרית של צבאם.
בשנת 500 לפנה"ס פרץ מרד של הערים היווניות באיוניה, חבל ארץ בחוף המערבי של אסיה הקטנה, כנגד השלטון הפרסי. לבקשת העזרה שנשלחה על-ידי המורדים לערים העיקריות ביוון באותה עת נענו רק אתונה וארטריה, בשלחן אניות סיוע למורדים.
המרד נכשל והסתיים בשנת 494 לפנה"ס עם כיבוש העיר האיונית המובילה, מילטוס ושריפתה. בשנת 490 לפנה"ס הוחרבה ארטריה על-ידי הצבא הפרסי ותושביה נהרגו או נמכרו לעבדות. מארטריה יצא הצי הפרסי לכיוון אטיקה, שם נחת במפרץ מרתון.
המקור העיקרי לידיעותינו על הקרב הם כתביו של הרודוטוס היווני, שטרם נולד כשהאירועים אותם הוא מתאר התרחשו. מכאן נובעים ספקות בנכונות הפרטים. לפי הרודוטוס, מנה הצבא הפרסי כמאה אלף איש, אולם ההערכות המקובלות על-ידי חוקרים בני ימינו נעות בין 15,000 ל-30,000. הצבא הפרסי הורכב מגרעין של יחידות פרסיות ומדיות הנחשבות לאיכותיות, וממגויסים מקרב העמים השונים שהיו תחת שלטון האימפריה הפרסית. הצבא האתונאי כלל 10,000 אתונאים אליהם נוספו 1,000 לוחמים מפלטאיה שבביאוטיה. חיילים אלו היו הופליטים המאומנים להילחם בטקטיקת הפלנקס. על הכוח היווני פיקדו עשרה מפקדי גדודים ("סטראטגים") שהתחלפו בפיקוד מדי יום, ובראשם קאלימאכוס - המפקד העליון ("פולימארכוס").
הפרסים החליטו לפלוש לאתונה דרך הים ולא דרך היבשה והחלו לשלוח סירות להקיף את האי איתקה כדי להגיע לאתונה, היוונים שהבינו את כוונת הפרסים נערכו לתקיפה טרם הפרסים יעלו על ספינותיהם ויפליגו לאתונה, בפיקודו של מילטיאדס באותו היום, במערך הפלנקס (מערך טקטי אופייני לצבאות בעולם העתיק) כאשר עומק השורות הסטנדרטי צומצם כדי להאריך את חזית צבאם, אך האגפים עובו.
במצב זה הסתערו היוונים לעבר הצבא הפרסי. במרכז המערך הפרסי ניצבו חיילים פרסים וסאקים (עם נוודים ממרכז אסיה). ההסתערות היוונית על חיילים אלו נהדפה והם אף הבקיעו את המערך היווני, אך האגפים היווניים הביסו את אלה של הצבא הפרסי, השלימו תנועת מלקחיים ושבו על עקבותיהם כדי לסגור מאחור על הלוחמים הפרסים שנותרו ולהביסם.
על-פי הרודוטוס, נהרגו בקרב זה 192 לוחמים יוונים וכ-6,400 פרסים. בין ההרוגים היוונים היה גם מפקד הצבא, קאלימאכוס. לניצחון היווני בשדה הקרב וכישלונו של שארית הצי הפרסי לעלות על אתונה בטרם יספיק הצבא לשוב היו מספר תוצאות: באופן מיידי, נמנע כיבוש אתונה בידי פרס; הקרב העלה מאוד את מעמדה של אתונה בקרב הערים היווניות; הניצחון "קיבע" לזמן רב וחיזק את המשטר הדמוקרטי באתונה; ההצלחה האתונאית במרתון היוותה השראה בשלב מאוחר יותר של מלחמת פרס-יוון, כאשר כוחות פרסיים גדולים בהרבה פלשו ליוון.
