ח"כיות מרצ הטיחו האשמות שווא בשופט על בסיס דיווח עיתונאי מופרך

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, וחברות סיעתה מיכל רוזין ותמר זנדברג הגישו תלונה חסרת יסוד נגד שופט המשפחה אסף זגורי, על בסיס פרסום עיתונאי מופרך של שרון שפורר. כך קובע נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין. שפורר פרסמה במאי השנה דיווח לפיו זגורי אמר - בכנס של לשכת עורכי הדין במאי 2016 - כי "99% מהנשים שנבדקו בבדיקת פוליגרף בבית המשפט לענייני משפחה, נמצאו דוברות שקר". שפורר ציטטה עורכת דין אנונימית, שטענה שזגורי אמר "שב-90% מהתלונות שראה נשים יצאו דוברות שקר". עורכת הדין טענה, כי שוחחה עם זגורי לאחר המושב, ואז אמר שהוא מורה על בדיקות פוליגרף רק בתיקים בהם הוא חושד שקיימת מניפולציה. לדברי עורכת הדין, במארס 2016 צוטט זגורי כאומר דברים דומים בכנס אחר של הלשכה. שפורר הביאה את תגובת הנהלת בתי המשפט, ולפיה זגורי הביא הערכה אישית שלו מתוך בקשות לצווי הגנה שנדונו בפניו. ארבעה ימים לאחר פרסום הדברים, ובלא לבצע כל בדיקה משלהן, דרשו גלאון, רוזין וזנדברג לפתוח בבירור נגד זגורי כך ש"ימסור דין וחשבון לציבור" על דבריו ולחייבו להתנצל. במקביל ביקשה שדולת הנשים להדיחו, בנימוק ש"דבריו החמורים של השופט... מצביעים באופן ברור על כך שיש הטיה חריפה ובלתי ניתנת לגישור בדעתו, וכי לא יוכל לשפוט משפט צדק את הנשים העומדות בפניו". נאור ביקשה מריבלין לבדוק את הדברים, והוא מצא שלא היו ולא נבראו.

התייחס רק לבדיקות נקודתיות

בתגובתו אמר זגורי כי כלל לא נכח בכנס של לשכת עורכי הדין במאי השנה, וכי התלונה מתייחסת לציטוט לא מדויק ונטול הקשר של דברים שאמר ביוני 2016. באותו כנס דיבר זגורי על בקשות לצווי הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, והתמודדות בתי המשפט עם בקשות סרק. בהקשר זה הסביר זגורי את השימוש בפוליגרף בהליכים אלו, הנעשה בהסכמת הצדדים. הדברים שיוחסו לו, המשיך זגורי, באו כתשובה לשאלה מן הקהל - האם הוא יכול לפלח בצורה מגדרית את שיעורם של מי שנמצאו דוברי שקר בפוליגרף. הוא אמר כי אינו זוכר במדויק את כל המקרים, אך הוא משער שביותר מ-90% מהמקרים נמצאו אישה דוברת שקר וגבר דובר אמת. הוא גם נשאל בידי עורך דין שאינו מכיר, בכמה מקרים מדובר - והשיב שמדובר במקרים בודדים. "דברי אלה ציינו התייחסות סטטיסטית לנתונים שהיו זכורים לי בבקשות לצווי הגנה שהיו בפני ולא היו משום הבעת עמדה או דעה על עדויות נשים בכלל", הדגיש זגורי. עוד טען זגורי, כי הדברים שאמר הוצאו לחלוטין מהקשרם, שכן הם התייחסו רק לבדיקות פוליגרף בבקשות לצווי הגנה. הם לא נאמרו בהקשר של הליכים בכלל בענייני משפחה או בהקשר של תלונות, אין בהם כל עמדה על מהימנות של נשים או גברים, והוא מעולם לא הביע עמדה כזאת. עוד ציין, כי בשבע שנות כהונתו נדרש למאות בקשות לצווי הגנה, וברוב המכריע של המקרים בהם המבקשות היו נשים - הוא נעתר לבקשות. ריבלין פנה גם לעו"ד מורן סמון, שהנחתה את המושב בו השתתף זגורי ושהפנתה אליו את השאלה על ההתפלגות בפוליגרף. היא תמכה בגרסתו של זגורי והדגישה, כי מעולם לא אמר את המשפט שיוחס לו בדיווח של שפורר ובתלונה של הח"כיות. סמון העירה, כי זוהי בדיוק ההתנהגות אותה מבקשת למנוע הוועדה הארצית לטיפול בתלונות שווא, הפועלת בלשכת עורכי הדין: עורכת הדין נותרה אנונימית משום שהיא יודעת שאין ממש בדבריה, והעיתוי בו פורסמו הדברים מלמד שעומדים מאחוריו מניעים זרים.

בלי לבדוק עובדה בסיסית

ריבלין אומר (28.8.17) כי מאחר שזגורי כלל לא השתתף בכנס במאי השנה - יש לדחות את הטענות נגדו בהקשר זה. לכן, יש לבדוק רק את מה שאמר ביוני 2016 - וכאן הוא מקבל במלואה את גרסתו של זגורי. "מדובר במסירת נתונים המבוססים על מקרים מוגדרים ומועטים... הדברים לא התיימרו להכריע דבר מעבר לכך, וודאי שאין לגזור מהם מסקנות לגבי אפלייתן לרעה של נשים או מיזוגניות בעבודתו של כבוד השופט. לא רק שהדברים אינם מייצגים עמדה כמיוחס לכבוד השופט, כי אם גם אינם מייצגים 'עובדה' כנטען בתלונה". ריבלין מסיים: "הדרישה לנקוט צעד משמעתי נגד שופט, על בסיס פרסומים כאלה או אחרים המייחסים לו אמירות שכביכול אמר, טרם שבוררו העובדות לגופן, והדרישה להוסיף ולגזור מהן מסקנות מרחיקות לכת לגבי עמדותיו האישיות עד כדי העדר מסוגלות לשפוט משפט צדק, הן, במקרה זה, דרישות שלא מצאתי להן בסיס". מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, שלח (13.9.17) את החלטתו של ריבלין לשדולת הנשים. הוא מציין, כי כאמור זגורי כלל לא נכח בכנס במאי השנה: "מצער כי מכתב כה בוטה וחריג, בו ישנה קריאה להעביר שופט מכהונתו, יישלח מבלי לבדוק עובדה בסיסית שבנקל ניתן לבררה. אין מצופה מארגונים כאלה ואחרים כי יערכו בדיקה וחקירה עובדתית מטעמם. אולם דומה כי ההגינות מחייבת כי האשמות כה חמורות כלפי נושא משרה שיפוטית לא יעשו בקלות דעת כפי שנעשה במקרה זה". שפיצר מסיים באומרו: "מערכת בתי המשפט נתונה לביקורת מתמדת. ביקורת זו היא רצויה והיא מסייעת למערכת ללמוד ולהשתפר. אולם פעורה תהום בין העברת ביקורת לגיטימית לבין השתלחות בנושא משרה שיפוטית והסקת מסקנות על בסיס הנחות כאלה ואחרות. צר לנו כי כך בחרתן לנהוג במקרה זה שיש בו כדי לפגוע באמון הציבור במערכת ללא כל בסיס".