תקופת המעצר המירבית באיזוק אלקטרוני לאחר מעצר רגיל תהיה 14 חודשים לבגיר ועשרה חודשים לקטין - מציע משרד המשפטים לקבוע. המשרד הפיץ (19.9.17) תזכיר להכנסת שורה של תיקונים בחוק המעצרים בנוגע לאיזוק האלקטרוני.
התיקון המרכזי נוגע לתקופות המעצר המירביות כאשר העצור מצוי תחילה במעצר רגיל (בבית מעצר) ולאחר מכן נשלח למעצר בית באיזוק אלקטרוני. בשל לאקונה בחוק הקיים, נדרש בית המשפט העליון לסוגיה וקבע לפני מספר חודשים, כי יש לספור כל יום במעצר מלא כשני ימים באיזוק אלקטרוני, וכך גם תימנה התקופה המירבית של שני המעצרים. השופט
ניל הנדל קרא למחוקק באותו פסק דין לומר את דברו בצורה מקיפה, ובעקבות זאת באה ההצעה הנוכחית.
על-פי ההצעה, כל תקופת מעצר מירבית תיספר בנפרד, כך שניתן יהיה לשלוח למעצר מלא למשך תשעה חודשים (ולאחר מכן להאריכו באישורו של ביהמ"ש העליון) ולאחר מכן לאיזוק אלקטרוני. אולם בעוד שהתקופה המירבית של איזוק אלקטרוני (ללא הארכה בעליון) היא 18 חודשים, במקרה כזה היא תהיה כאמור 14 חודשים לבגיר ועשרה חודשים לקטין. ביהמ"ש העליון קבע שיש לספור את שתי התקופות יחדיו, אך משרד המשפטים אומר שההבדלים ביניהן מצדיקים ואף מחייבים מניין נפרד.
עוד מוצע, כי הארכות מעצר מעבר לתקופות אלו יבוצעו בידי ערכאת הערעור - דהיינו בידי המחוזי למי שנעצרו בידי השלום, ובידי העליון למי שנעצרו בידי המחוזי. זאת, בניגוד לחוק הנוכחי, בו כל ההארכות שמעבר לאיזוק המירבי נדונות בעליון. כאשר ההארכה תתבצע במחוזי, ניתן יהיה לבקש רשות ערעור לעליון על ההחלטה.
