12 שנים לאחר ההינתקות קובע (19.9.17) בית הדין הארצי לעבודה, כי הרב יגאל קמינצקי ששימש כרב גוש-קטיף יקבל 120,000 שקל על כך שכהונתו הסתיימה ללא שימוע. בית הדין דחה ברוב דעות את תביעתו לפיצוי על הירידה במעמדו שגררה אחריה פגיעה בשכרו.
הרב קמינצקי מונה לאחר ההינתקות לרב היישוב ניצן, במעמד ובשכר נמוכים מאלו שהיו לו כאשר שימש כרב איזורי בגוש-קטיף. הוא תבע פיצוי של 900,000 שקל בטענה שאלו הם הפרשי השכר והפנסיה שנגרמו בשל השינוי. השופטת
לאה גליקסמן אומרת בדעת הרוב, כי חלק מטענותיו של הרב קמינצקי מופנות כלפי מעשיה של המדינה כריבון ואינן בסמכותו של בית הדין לעבודה, אלא בידי ערכאות אחרות. עוד קבעה, כי המדינה לא הייתה מעסיקתו של הרב קמינצקי, שהיה רב נבחר - וככזה הועסק בידי המועצה הדתית.
כמסקנה מקביעות אלו אומרת גליקסמן, כי המדינה לא הפרה את חובותיה כלפי הרב קמינצקי כמעסיקה, והיא גם דוחה את טענותיו על התנהלותה כלפיו לאחר ההינתקות. לעומת זאת, התקבלה טענתו של הרב קמינצקי בדבר העדר שימוע - לא לגבי הפסקת העסקתו בגוש-קטיף, אלא לגבי תנאי העסקתו לאחר מכן. לפיכך פסקה לו כאמור פיצוי של 120,000 שקל. עוד קבעה גליקסמן, כי יש לאפשר לרב קמינצקי לבחור בין תנאי הפרישה שקיבל לבין אלו שניתנו לעובדי המועצה הדתית. סגנית הנשיא
ורדה וירט-ליבנה ונציגת הציבור יודפת הראל-בוכריס הסכימו עם גליקסמן.
השופטת
יעל אנגלברג-שהם סברה בדעת מיעוט, כי יש להעניק לרב קמינצקי פיצוי של 250,000 שקל בשל הפגיעה בתנאי העסקתו, לאחר שקבעה שהמדינה היא שהעסיקה אותו. בדעה זו תמך נציג הציבור ראובן רבינוביץ. את הרב קמינצקי ייצגו עוה"ד
יצחק מירון ומירי כהנא, ואת המדינה - עו"ד אביגיל בורוביץ.
