ד"ר מייקל לזר, מהחוג למדעים גיאו־ימיים באוניברסיטת חיפה, המוביל את המחקר יחד עם חוקרים מהמכון הגאולוגי, מעבדות הכינרת (חקר ימים ואגמים), אוניברסיטת תל אביב ורשות הכינרת מציין, כי לפני כ-18 מיליון שנים נוצר השקע הסורי־אפריקני והמחקר עתיד להעניק התרעה מוקדמת מצילת חיים לעשרות אלפי תושבי טבריה וסובב כנרת. המחקר שהחל בשבוע החולף וכולל שימוש בסונאר שהורכב על סירת הפיקוח של רשות הכינרת יימשך כשנה, צוותי יחידת הפיקוח ברשות הכינרת מובילים את החוקרים והסונאר.
יוני דותן מיחידת הפיקוח ציין: "אם המחקר יצליח, זו תהיה בשורה של ממש לאזור הכינרת ולמדינה כולה, הפעילות מתבצעת בתחושת שליחות ותקווה שבאמצעותה נצליח להציל חיי אדם על-ידי השגת התרעה מוקדמת לרעידות אדמה". השבוע נפרסו 12 חיישנים זעירים במיוחד סביב הכנרת לאיתור רעשי קרקע קלים במיוחד, כשבמקביל מתקיימות סריקות באמצעות הסונאר לאיתור העתקים טקטוניים פעילים.
ד"ר לזר מציין: "המחקר הינו חדשני, מתקדם ופורץ דרך שלא נעשה מעולם ועשוי להציל מאות ואולי אלפי בני אדם בכנרת וסביבתה. החלטנו יחדיו מספר מדענים החוקרים את זרימת הנוזלים דרך העתקים טקטוניים, לקדם את חקר הנושא, מדובר בפרויקט שיימשך כשנה בכינרת וכולל שלושה שלבים: בדיקות ומדידות בתוך האגם לאיתור אזורים רגישים לרעידות אדמה, פריסת 12 חיישנים בעלי רגישות גבוהה סביב הכנרת שיאתרו אפילו רעידות אדמה קטנות ומזעריות ובדיקות כימיות של המים הנובעים מסביב לכנרת. אנחנו בוחנים את הנושא משלוש זוויות שונות כדי לקבל תמונה מקיפה ומדויקת ככל האפשר של פוטנציאל לרעידות האדמה".
החוקרים מציינים, כי לאחר עיבוד הנתונים ניתן יהיה לדעת לאיזה טווח ניתן להשיג התראה מוקדמת.
מיד עם פניית החוקרים נרתמה רשות הכינרת לסייע בפרויקט
חגי לוין, כך אמר מנהל יחידת הפיקוח והאכיפה ברשות הכינרת והוסיף כי "מדובר בפרויקט חשוב שעתיד לסייע לסביבה כולה. כמו במקרים שונים נוספים, ברשות הכינרת נרתמים לסייע עם כל האמצעים, המפות, העזרים וכ"א המקצועי לפרויקטים החשובים לאגם הלאומי, לנופשים בו ולסביבתו. נמשיך לסייע בביצוע המחקר ויחד עם החוקרים נבחן סוגיות משמעותיות נוספות המשפיעות על האגם מלבד נושא רעידות האדמה".
