תביעה שהוגשה בחוסר תום לב, בייצוגה של עו"ד אורנה לין - מבכירות ענף יחסי העבודה - תעלה לתובע בהוצאות חריגות של 85,000 שקל.
מיכאל גוטמן ייעץ לקבוצת שיכון ובינוי בשנים 2000-1985 בנושאי מימון, השקעות ומיסוי הקשורים לענף הנדל"ן. במשך כשנה מתוך תקופה זו נפסקה ההתקשרות וגוטמן ניהל את קבוצת החברות של
גד זאבי. למרות שנקבע במפורש שגוטמן הוא נותן שירותים עצמאי לשו"ב, הוא תבע ממנה 3.9 מיליון שקל לאחר סיום ההתקשרות, בעיקר בטענה שיש לקבוע שהתקיימו ביניהם יחסי עובד-מעביד.
בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב קבע, כי התקיימו יחסי עובד-מעביד רק בתקופת העסקתו השנייה של גוטמן (2000-1997), אך מצא שתביעתו הוגשה בחוסר תום לב משום שהוא אשר העדיף להתקשר עם שו"ב כעצמאי ולכן אינו יכול לדרוש בדיעבד להשוות את תנאיו לאלו של בכירי הקבוצה. לכן נקבע שיש להחיל את עקרון ההשבה, ונמצא שבפועל קיבל גוטמן יותר ממה שהיה מקבל כשכיר. לכן, קוזז ההפרש בין סכום זה לבין זכותו לפיצויי פיטורים ולפיצוי על העדר הודעה מוקדמת, ויצא שאין הוא זכאי לסכום כלשהו. האיזורי חייב את גוטמן בתשלום הוצאות בסך 35,000 שקל.
השופטת
יעל אנגלברג-שהם דחתה (5.9.17) בבית הדין הארצי את ערעורו של גוטמן, באומרה שאין מקום לסטות מהקביעות העובדתיות של בית הדין האיזורי. לדבריה, אפילו אם היה נקבע שהתקיימו יחסי עובד-מעביד גם בשנים 1995-1985, לא היה בכך כדי להועיל לגוטמן, בשל החלת הפסיקה הרלוונטית על נסיבותיו של גוטמן. גם אנגלברג-שהם מצאה שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב וחייבה את גוטמן בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל נוספים.
הנשיא
יגאל פליטמן, סגנית הנשיא
ורדה וירט-ליבנה ונציגי הציבור מיכל בירון בן-גרא ושלמה נוימן הסכימו עם אנגלברג-שהם. את שו"ב ייצגו עוה"ד אלישע שור וצחי לב.