חוקרים הטעו חשוד, התביעה שיבשה תמליל

התנהלות חמורה של חוקרי משטרה מנעה את הרשעתו של אדם שקיים יחסי מין עם נערה בת 16 - עולה מפסק דינו של בית המשפט העליון (15.10.17). הנאשם היה נהג אוטובוס תלמידים במגזר הערבי והואשם בקיום יחסי מין עם המתלוננת לפני שמלאו לה 12. האיש טען ששכב איתה רק לאחר שמלאו לה 16, וזאת בהסכמתה. בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה אותו מעבירות המין, הרשיע אותו בהדחה בחקירה של המתלוננת וגזר עליו מאסר שחפף את ימי מעצרו. המדינה ביקשה מבית המשפט העליון להרשיע את הנאשם בעבירה של בעילה אסורה בהסכמה, וזאת לאור הממצאים העובדתיים שנקבעו במחוזי. השופטת אסתר חיות דחתה את ערעור המדינה באומרה, כי עבירה זו לא הוכחה מעבר לספק סביר, ולצד זאת הצביעה על התנהלותם של החוקרים בתיק, אשר פגעה בצורה משמעותית בזכויותיו של הנאשם. באחת מחקירותיו של הנאשם, אמר לו החוקר: "אם הייתה בה 14 או 15 או 16 - בשבילנו זה אותו דבר". לדברי אותו חוקר, בהתייחסו לגיל המתלוננת, "לא מעניין אותי, לא משנה לי" האם הייתה צעירה או מבוגרת בשנה-שנתיים. הוא שב ואמר: "אם הייתה בת 14 או 15 או 16 - זה אותו דבר מבחינתנו, זה אותו דבר". חיות קובעת, כי בכך יצרו החוקרים בליבו של הנאשם את הרושם השגוי, כי יחסי מין עם קטינה אינם מהווים עבירה כל עוד נעשו בהסכמה. לדברי חיות, "המקרה שבפנינו שונה תכלית השינוי וחמור בהרבה ממקרה שבו נפל פגם באזהרה. מדובר ביצירת רושם מטעה באשר למצב החוקי, אשר יש בה כדי לנטרל את ההגנות שאותן מיועדת האזהרה לספק. ואכן, ניתן להיווכח כי מרגע שהמשיב סבר, בעקבות דברי החוקרים, כי די לו בטענה שהיחסים היו בהסכמה על-מנת להדוף את האישום הפלילי וכי לגילה של המתלוננת אין משמעות בהקשר זה, הוא היה נכון להסכים להערכה לפיה היחסים נמשכו כשנתיים טרם החקירה ולא שנה בלבד כפי שטען תחילה. "דבריו אלה הם שהיוו בסיס נוסף לקביעתו של בית המשפט קמא לפיה המשיב קיים יחסי מין אסורים עם המתלוננת טרם שמלאו לה 16 שנים. בהינתן הנסיבות אשר הובילו את המשיב לאשר הערכה זו, ספק רב אם ניתן לסמוך על כך ממצא עובדתי כלשהו וזאת בשל הפגיעה הממשית שנגרמה בנסיבות אלה לזכות העומדת למשיב כחשוד להימנע מהפללה עצמית". לאחר שנפסלה חקירה זו כראיה אפשרית, נותרה לחובתו של החשוד רק חקירה אחרת - ולגביה הוברר כבר במחוזי, כי המדינה הגישה לבית המשפט תמליל ממנו הושמטו מילות מפתח. באחד המקרים, ההשמטה אף יצרה את הרושם המטעה כאילו הנאשם הודה בעבירה שיוחסה לו. החוקר שאל אותו מתי החל לשכב עם הילדה. על-פי התמליל שהגישה המדינה, השיב הנאשם: "שנתיים וחצי". אולם בפועל אמר האיש: "שנתיים וחצי לפי החישוב שלה" - של חוקרת נוספת; כלומר: הוא אימץ את גרסתה של החוקרת, ולא הודה כפי שניתן היה להבין. השופטים יצחק עמית ומני מזוז הסכימו עם חיות. את המדינה ייצג עו"ד יאיר חמודות, ואת הנאשם - עו"ד אריאל עטרי.