צוות חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן הצליח לפתח חומר אנטי סרטני חדש התוקף את מנגנון ייצור האנרגיה של גרורות סרטניות ומביא להריגתן, ללא פגיעה בתאים נורמליים. פרופ' אורי ניר מהפקולטה למדעי החיים בבר-אילן וצוותו הצליחו להגיע לפריצת דרך חשובה בחקר הסרטן, לאחר שאלה פיתחו תרכובת סינתטית המכוונת לאנזים החיוני למערך ייצור האנרגיה בתאים סרטניים ובתאי גרורה הנגזרים מהם. החומר החדש שפותח, E260, הורג תאי סרטן גרורתיים בעכברים נושאי גידולים סרטניים - ללא פגיעה בתאים בריאים. החוקרים הסבירו, כי תאים סרטניים הניתקים מהגידול הראשוני, יכולים במהלך פיזורם ונדידתם בגוף החולה, לשרוד תנאי מחיה קשים, הנגרמים בעקבות זמינות נמוכה של חומרים מזינים בסיסיים כמו גלוקוז, לתאים אלה. תאים גרורתיים יכולים להגן מפני מחסור מטבולי זה על-ידי תכנות מחדש של המערכת המטבולית ומערך ייצור האנרגיה שלהם. ניר וצוותו איתרו את קיומו של אנזים (FerT) במיטוכונדריה (האיבר שיוצר אנרגיה בתוך התאים) של תאים סרטניים, אולם אנזים זה אינו נמצא במיטוכונדריה של תאים בריאים. כשפגעו החוקרים בתפקוד FerT בתאים סרטניים במעבדה, התקשו התאים הממאירים לייצר אנרגיה ומתו. במקביל, החל הצוות לחפש את מקום ביטויו של האנזים ברקמות שונות בגוף. לבסוף זוהה האנזים FerT רק בתאי זרע. לדברי ניר, תאי הזרע הם התאים היחידים בגוף הגבר המפעילים את הפונקציות שלהם מחוץ לגוף. "כמו תאי גרורות, תאי הזרע הם ייחודיים בכך שהם יכולים לייצר אנרגיה גם בתנאי מחייה קשים ומגבילים. עם הכנסם לתעלת הלידה הנשית, שבה אין אספקת דם עבורם, הם מייצרים ומנצלים כמויות גבוהות של אנרגיה כדי לנוע במהירות לכיוון הביצית". "מצאנו כי תאי סרטן גרורתיים חיפשו וזיהו את החלבון הספציפי FerT, למדו כיצד לייצר אותו ורתמו אותו, כדי להעצים את המיטוכונדריה שלהם ולייצר אנרגיה בתנאי מחייה מגבילים ומאתגרים", אמר. בשימוש בגישות כימיות ורובוטיות מתקדמות, פיתח הצוות תרכובת סינתטית המכונה E260 אשר הניתנת דרך הפה או על-ידי הזרקה, לבעלי-חיים או לחולים. כאשר התרכובת פועלת בתאים גרורתיים בתרבית או בעכברים עם גידול גרורתי, E260, נכנס החומר E260 לתאים הגרורתיים ולאחר-מכן אל המיטוכונדריה ("תחנת הכוח") אשר בתוך תאים אלה. במיטוכונדריה נקשר E260 לאנזים FerT, פוגע בפעילותו וגורם בעקבות כך לקריסה מוחלטת של תחנת הכוח. ניר ציין, כי תאים סרטניים הינם בעלי יכולת הישרדות גבוהה וכאשר הם מזהים את הנזק לתחנת הכוח, הם מתחילים להפעיל תהליך מחזור (autophagy) שמטרתו פירוק ושיקום המיטוכונדריה. תהליך המחזור עצמו דורש כמות אנרגיה רבה וצריכת האנרגיה המתמשכת מובילה למחסור חמור באנרגיה בתאים המטופלים. משבר אנרגטי ומטבולי זה מביא בסופו של דבר למותם של תאי הגרורה. "ביצענו טיפול בעכברים עם סרטן גרורתי והתרכובת ריפאה אותם, ללא כל השפעה שלילית או רעילה על החיות המטופלות. בדקנו גם כמה תאים נורמליים והם לא הושפעו", הוסיף פרופ' ניר. בכוונת החוקרים לעבור לשלב הבא - ניסויים קליניים בשלב 1 בבני-אדם.