הצעת חוק פולנית לפיצוי ניצולי שואה כוללת סעיפים דרקוניים שמונעים מהרוב הגדול של השורדים ומשפחותיהם קבלת פיצוי כלשהו - טועם הארגון היהודי להשבת רכוש (איל"ר). טיוטת החוק פורסמה בסוף השבוע.
לפי טיוטת הצעת החוק שפרסמם משרד המשפטים הפולני, ניצול שרוצה להגיש תביעה חייב להיות אזרח פולין (כיום) ומי שהתגורר במדינה כאשר הרכוש הוחרם על-ידי השלטון הקומוניסטי. לדברי איל"ר, תנאים אלו לא מאפשרים למרבית הניצולים, שעזבו את פולין במהלך השואה או זמן קצר אחריה, להגיש תביעה.
לפי ההצעה, גם יורשים יוכלו להגיש תביעה, אבל הם חייבים להיות ילדים או נכדים של הניצולים. תנאי זה מתעלם מנסיבות השואה, כאשר פעמים רבות שרדו רק בני משפחה מדרגות רחוקות יותר. גם מי שהיו זכאים להגיש תביעה במסגרת אמנות שנחתמו בין פולין למדינות שונות לאחר המלחמה, לא יוכלו לתבוע במסגרת הצעת החוק - גם אם טרם הגישו תביעה במסגרת האחרת. איל"ר מציין, כי רוב הניצולים לא ידעו על אותן אמנות או היו טרודים בשיקום חייהם. תנאים קשים נוספים: ניצולים לא יוכלו להגיש תביעה על רכוש שהיה בבעלותם באמצעות מניות בחברה, ומרגע החקיקה ניתן יהיה להגיש תביעות במשך שנה בלבד - לפני שהרכוש יועבר למשרד האוצר.
בפולין חיו לפני השואה למעלה מ-3 מיליון יהודים, ש-90% מהם נרצחו במהלכה. למרות שרובם היו עניים, היו ביניהם גם אנשי מעמד בינוני ואף עשירים של ממש. בבעלותם היו חברות, מפעלים, בתים, דירות, חנויות וכמובן רכוש קהילתי רב. פולין היא המדינה הגדולה היחידה באירופה שטרם חוקקה חוק להשבת רכוש יהודי שהוחרם על-ידי הנאצים או הולאם על-ידי השלטון הקומוניסטי (תוך ניצול העובדה שהבעלים לא היו בחיים ולא יכלו להתנגד או לקבל פיצוי כלשהו).
לדברי יו"ר איל"ר, רונלד לאודר, ומנהל התפעול של הארגון, גדעון טיילור, "הניצולים ומשפחותיהם היו חלק אינטגרלי מהחיים בפולין במשך מאות שנים והרכוש מהווה את הקשר הממשי האחרון לחייהם לפני החורבן של השואה. אנו קוראים לממשלת פולין לדאוג לכך שהצעת החוק, כאשר תוצג בפני הפרלמנט, תכלול תנאים מקלים והוגנים יותר, כדי לעשות צדק עם אלו שסבלו כל כך".
