פסק הדין האחרון של נאור: השבת בתל אביב

פסק דינה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, יהיה בסוגיית פתיחת מרכולים בתל אביב בשבת - הודיעה (22.10.17) מזכירות בית המשפט העליון. מדובר בדיון נוסף בסוגיה זו, כאשר לצד נאור יושבים הנשיאה המיועדת אסתר חיות והשופטים יורם דנציגר, ניל הנדל, יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז. יצוין, כי עמית, סולברג וברק-ארז מיועדים להיות הנשיאים הבאים של ביהמ"ש העליון, אם יישמר עקרון הסניוריטי. נאור פורשת מתפקידה ביום חמישי הקרוב, וכמקובל תקריא בטכס הפרידה את פסק הדין האחרון שלה (אם כי שופטים מפרסמים פסקי דין עד שלושה חודשים לאחר פרישתם). יהיה זה פסק הדין בדיון הנוסף בשאלה האם חוק העזר העירוני בתל אביב המתיר לפתוח חנויות בשבת, גובר על חוק שעות עבודה ומנוחה האוסר זאת. בפסק הדין המקורי שניתן בחודש אפריל קבעו נאור (שכתבה את חוות הדעת העיקרית), חיות וברק-ארז, כי ניתן לפתוח בתל אביב חנויות בשבת - בעיקר במספר מתחמים מוגדרים, וכן חנויות מזון ובתי קפה. התאחדות הסוחרים ביקשה לקיים דיון נוסף, עיריית תל אביב התנגדה, המדינה סברה שיש מקום לדיון רק בשאלת היחס בין חוקי העזר העירוניים לבין חוק שעות עבודה ומנוחה, והשר אריה דרעי ביקש אף הוא לקיים דיון נוסף. המשנה לנשיאה דאז, אליקים רובינשטיין, קיבל בחודש יולי את הבקשה לדיון נוסף. הוא הזכיר, כי בג"ץ אישר את פתיחת החנויות משום ששרי הפנים לא אישרו בשנים האחרונות את חוק העזר שאפשר זאת - ובכך ראו השופטות פסילה בלתי מנומקת ובלתי תקינה שלו. בכך הפך חוק העזר התל אביבי לכזה העשוי להוות דוגמה למדינה כולה. יתרה מזאת: בפועל, בעת מתן פסק הדין כבר החליט השר אריה דרעי לפסול את חוק העזר, "אך עדיין סוגיית המהות במקומה; נוצרה 'הלכה למעשה'". לדברי רובינשטיין, "פסק הדין מעצב לכאורה במהות אמות מידה כלליות לעניין פתיחת עסקים בשבת במקום שלא היו כדבעי אמות מידה כאלה, ועל כן עשוי להוות דגם ליישובים אחרים, בנושא רגיש שקשה לחלוק על חשיבותו". הוא מזכיר, כי החוק מאפשר דיון נוסף כאשר מדובר בהלכה חשובה, ולדעתו השבת היא נושא חשוב דיו כדי להצדיק דיון נוסף. נאור אישרה בפסק הדין המקורי את התיקון לחוק העזר העירוני, ולפיו ניתן יהיה לפתוח בשבתות חנויות בנמל תל אביב, נמל יפו ומתחם התחנה שליד מנשייה. כמו-כן, יהיה מותר לפתוח חנויות נוחות בתחנות הדלק, ויורחבו ההיתרים לפתיחת מסעדות ובתי מרקחת - כל אלו בכל רחבי העיר. על התיקון הראשון אמרה נאור, כי הוא מצוי בגדרי מתחם המידתיות, המסור לעירייה. לדעתה, "התיקונים לחוק העזר אינם עומדים בסתירה לחוק שעות עבודה ומנוחה. האיסור על עבודה ביום המנוחה, המעוגן בחוק שעות עבודה ומנוחה - שביסודו מונחות הן תכלית חברתית הן תכלית דתית-לאומית - עניינו הסדרת יחסי העבודה הפרטניים בתוך בתי העסק פנימה. להבדיל, התיקונים לחוק העזר מסדירים את פעילות בתי העסק ללא תלות בזהות העובד. כלומר, בעלי העסקים שפעילותם בשבת אושרה עודם כפופים להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה וחובה עליהם לקיימן". התיקון השני המתין כאמור במשך משנתיים להחלטתו של שר הפנים האם לאשרו, לאחר שגדעון סער, סילבן שלום ואריה דרעי נמנעו מלהחליט - למרות הבטחות המדינה בביהמ"ש העליון ולפיהן ההכרעה ניצבת בפתח. במצב זה קבעה נאור, כי יש לראות את ההימנעות מהחלטה כפסילה בלתי מנומקת של התיקון - ולכן אין להתחשב בפסילה זו, אלא לאשר את התיקון.