"בניגוד לתמונה שמנסים לצייר גורמים מסוימים, הייעוץ המשפטי מעמיד לרשות הדרג המדיני כלים למימוש מדיניותו. את הדוגמאות הרבות להסכמות נוטים לשכוח ולהבליט רק את חילוקי הדעות". כך אומר (24.10.17) היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, בכנס פורום קהלת. לדבריו, העובדה שרק במקרה אחד (חוק ההסדרה) נדרש ייצוג נפרד של הממשלה - מלמדת ברוב המכריע של המקרים מושגת הסכמה בין הדרג המדיני לדרג המשפטי.
מנדלבליט שב והביע התנגדות נחרצת לחוק הצרפתי: "תפקיד ראש הממשלה יהפוך לעיר מקלט לעבריין. עצם העובדה שאני צריך להסביר מדוע ההצעה הזאת אינה מתקבלת על הדעת, היא שאינה מתקבלת על הדעת. זוהי פגיעה חמורה בעקרון השוויון בפני החוק". ההחלטות על חקירות נגד חברי כנסת, שרים וראש ממשלה מתקבלת אישית בידי היועץ המשפטי, בצורה זהירה וקפדנית - הוסיף. הוא שב ואמר כי לא ייתכן מצב בו אדם יורשע במתן שוחד לראש הממשלה, וראש הממשלה עצמו אפילו לא ייחקר.
מנדלבליט אמר כי לשכתו עוסקת בכתיבת נהלי עבודת הייעוץ המשפטי, ובין היתר נקבע בהם, כי יש להבדיל בין חוות דעת שתקבע לפיה פעולה מסוימת היא בלתי חוקית, לבין חוות דעת המצביעה על קשיים משפטיים. הנחיה זו נמצאת כעת בשלבי יישום והטמעה גם במשרדי הממשלה.
לדברי מנדלבליט, בנושאים מורכבים מתקיים דיאלוג בין הדרג המדיני לבין הייעוץ המשפטי, ובמסגרתו כמעט תמיד נפתרות הבעיות - "בניגוד לרושם שמנסה להעצים אותן". מטרתו של הדיאלוג היא לסייע לדרג הנבחר להגשים את מדיניותו, תוך הגדרה של מרחב חוקי רחב ככל האפשר ושמירה על מקצועיות הייעוץ. מנדלבליט הדגיש, כי הוא מצפה שהדרג המדיני יקח כשיקול מרכזי את הקשיים עליהם מצביע הייעוץ, וזאת בניגוד למקרים בהם הקביעה היא שההצעה בלתי חוקית.
גם בייצוג הממשלה בערכאות פועל הייעוץ המשפטי יחד עם הדרג המדיני, הוסיף מנדלבליט. "נקודת המוצא היא קודם כל להבין מהי המדיניות שאותה מבקשת הממשלה ליישם, והדבר לא תמיד פשוט ומובן מאליו. יש לא מעט סוגיות בהן קשה לי לחלץ מהדרג המדיני אמירות ברורות לגבי רצונו; לפעמים הדבר נובע מאילוצים קואליציוניים, ולפעמים הוא מעדיף שלא לומר מהו רצונו".
מנדלבליט הכחיש את הפרסום לפיו עורך דין פרטי מטעם שרת המשפטים,
איילת שקד, משכתב את תשובת המדינה לבג"ץ בנוגע להתיישבות ביו"ש. "עמדת הדרג המדיני היא המוצא לעמדת המדינה המוגשת לבג"ץ. לעיתים אני כותב תשובה, ואני לא מכיר מצב בו אני לא מראה אותה לאיש. חשוב לי לשמוע כמה שיותר דעות כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר, ודאי כאשר מדובר בעמדות של גורמי מקצוע שעובדים עם השרים. הדרג המדיני אומר את עמדתו, ומי שכותב את התשובה הוא הדרג המשפטי והשורה האחרונה תהיה תמיד שלו".
מנדלבליט גם חזר על התנגדותו להצעה לגבי מינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, "המתיימרת לתקן מצב פגום לכאורה. אין ביסוס לטענה כאילו הם אינם מספקים לשרים את השירות הנחוץ להם. משיחות עם שרים אני למד, שרובם שבעי רצון מהייעוץ המשפטי. כאשר יש מחלוקות, הן מגיעות לשולחני - וברוב המכריע של המקרים, המחלוקות היו בין היועץ המשפטי של המשרד שייצג את עמדת השר לבין אנשי מחלקת ייעוץ וחקיקה.
"היועצים הללו נבחרו בדרך של מכרז והם ממלאים את תפקידם נאמנה. ייתכן שיש מקרים חריגים שבחריגים, בהם הם מגיעים למסקנה שהצעה מסוימת היא בלתי חוקית - ותפקידם הוא להתריע על כך. כל המקרים הללו ממילא מגיעים אלי ואני אצטרך לקבוע האם קיימת מניעה משפטית, וכל פרוצדורה כזו או אחרת לא תשנה את המצב. לא צריך לייצר בעיה היכן שאין בעיה".
