עלויות של מיליארדים בזיהום בייצור חשמל

עלויות של מיליארדי שקלים לצד נזקים בריאותיים וסביבתיים קשים - זו התוצאה של הכשלים בטיפול בזיהום האוויר הנגרם בייצור החשמל, קובע (25.10.17) מבקר המדינה, יוסף שפירא. מעבר להשלכות הסביבתיות והבריאותיות, זיהום האוויר הוא גם עסק יקר ביותר ועלותו נאמדת ב-16 מיליארד שקל בשנה - מתוכם 8.8 מיליארד שקל מייצור החשמל. לפיכך, העיכובים בשימוש באנרגיות מתחדשות ובהתקנת סולקנים בתחנות הקיימות הוא בעל משמעויות של מיליארדי שקלים. למשרד האנרגיה אין תוכנית אב כוללת למשק החשמל. המשרד לא קבע את היקף הגיבוי ואת היקף האגירה הנדרשים לשילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל ולא קבע את צורכי הפיתוח של מערכת הולכת החשמל, לשם קליטת מכסות החשמל המיוצר באמצעות אנרגיות אלה. בניגוד להחלטת הממשלה מאפריל 2016, משרד האנרגיה טרם קבע תוכנית לעמידה ביעדים שקבעה הממשלה לשנים 2025 ו-2030 בעניין ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות. עד מועד סיום הביקורת לא הכינו מינהל התכנון ומשרד האנרגיה תוכנית מתאר ארצית לתשתיות משק האנרגיה, כפי שקבעה הממשלה בהחלטתה משנת 2008. בסוף שנת 2015 יוצרו כ-2% מכלל החשמל שיוצר במשק באותה שנה באמצעות אנרגיות מתחדשות, זאת אף שבהחלטת הממשלה מינואר 2009 נקבע כי עד שנת 2014 יש לייצר 5% מהחשמל באמצעות אנרגיות כאלו. כדי לעמוד ביעדים שקבעה הממשלה לשנת 2020 קבעה רשות החשמל ש-32% מהחשמל שייוצר מאנרגיות מתחדשות יבואו מאנרגיית רוח, ביוגז (גז המופק מחומרים אורגניים) וביומסה (ייצור חשמל משריפת אשפה ביתית). אולם בשל חסמים שונים מומשה בסוף שנת 2015 רק 5% מהמכסה שנקבעה. בינואר 2016 החליט שר האנרגיה, יובל שטייניץ, להכפיל את מכסת הייצור באמצעות אנרגית רוח, על-מנת לעמוד ביעדי הממשלה לשנת 2020, אף שהקמת מתקנים לייצור חשמל בטכנולוגיה זו נתקל בחסמים רבים. הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי החלטת ממשלה מאפריל 2016 כדי לבחון את החסמים המקשים על הקמתם של מתקני ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות ולהמליץ על דרכים לצמצום החסמים עד ספטמבר 2016, טרם השלים את מלאכתו וטרם פרסם את המלצותיו - שנה לאחר המועד שנקבע. משרד המבקר מצא דוגמאות לתעריפים גבוהים מדי שקבעה רשות החשמל למיזמים לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, ואשר גילמו עלויות עודפות שיושתו על צרכני החשמל באמצעות התעריף לצרכן. לפי חישובי רשות החשמל, ייצור של 8.2% מהחשמל בשנת 2020 באמצעות אנרגיות מתחדשות צפוי להעלות את תעריף החשמל ב-7.6% ולהטיל על הצרכנים עלות עודפת של 1.7 מיליארד שקל, לעומת ייצור באנרגיות הרגילות (בעיקר גז טבעי ופחם) ללא אנרגיות מתחדשות. חברת החשמל לא עמדה בלוחות הזמנים לביצוע המיזם להפחתת פליטה. נרשמו דחיות של שנתיים עד ארבע שנים בהתקנת האמצעים להפחתת פליטה (סולקנים) בתחנות המופעלות באמצעות פחם. התקנת הסולקנים במועד שנקבע הייתה מצמצמת עד דצמבר 2015 את העלויות ב-4 מיליארד שקל, והתקנתם לפי לוחות זמנים מאוחרים יותר הייתה מצמצמת את העלויות ב-2.4 מיליארד שקל. באפריל 2016 עדכנה חברת החשמל את תקציב המיזם שאישר הדירקטוריון בנובמבר 2012 והוסיפה לו 1.3 מיליארד שקל - תוספת של 27%. לדבריה, ההגדלה נדרשה בשל הערכת חסר של תכולת העבודה בשלב תכנון המיזם (בשנת 2013), שנבעה בין השאר ממורכבות המיזם, מאי-הוודאות לגבי פעולות שיידרש לבצע במסגרת המיזם ומאי-תקצוב שלהן. משרד האנרגיה שינה תכופות את ההחלטה בעניין אופן הפחתת הפליטה בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה. הדבר גרם להמשך הפעלתן של היחידות במתכונת הנוכחית (פחם ללא סולקנים) ולחריגה של כחמש שנים מהמועד שנקבע להפחתת הפליטות מהן. העלות: 5.6 מיליארד שקל.