כשל ניהולי ממושך - מכנה
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, את המצב בו מרבית נכסיה של חברת הדואר אינם רשומים על שמה, ונכסים אחרים שלה עדיין רשומים על שם רשות הדואר. מדובר ב-328 נכסים ברחבי הארץ.
לדברי שפירא (25.10.17), אף שהנהלת חברת הדואר ערה זה שנים לליקויים החמורים בתחום רישום הנכסים בלשכות רשמי המקרקעין השונות וברשות מקרקעי ישראל, היא לא הקצתה את המשאבים הנדרשים כדי להסדיר את רישום הנכסים בתוך פרק זמן סביר. המבקר מזהיר, כי הדבר עלול לפגוע במחיר חברת הדואר אם וכאשר תופרט כפי שכבר החליטה הממשלה.
הדואר משתמש בנכסים יקרים הנמצאים במקומות מרכזיים, אף שניתן היה לבצע את אותן פעולות במקומות אחרים בעלות נמוכה בהרבה, בלי שהדבר היה גורם לפגיעה בפעולות או בציבור. למשל: החברה מחזיקה בווילה בירושלים בשווי 8.2 מיליון שקל לצורך מרכז התקשוב שלה, ואילו עובדי המוקד הטלפוני 171 יושבים בבניין בתל אביב ששוויו 25 מיליון שקל; יש לה מרכז תחבורה בתל אביב ששוויו 16.6 מיליון שקל, אך הוא התייתר בשל מעבר לשימוש ברכבי ליסינג.
לעיתים חברת הדואר לא השתמשה ביעילות במשאביה. למשל: החברה נשאה בעלות החזקתם של חלק מנכסיה שלא לצורך או השקיעה ממון רב בשיפוץ של נכסים שאותם נטשה לאחר פרק זמן קצר יחסית - ועקב כך נגרמו לה הפסדים ניכרים. "ניהול מושכל יותר של נכסיה והתקשרויותיה של חברת הדואר היה תורם לשיפור תזרים המזומנים שלה, וזאת בייחוד לנוכח העובדה שהחברה הייתה נתונה בקשיים כלכליים ובמצוקת תזרים מזומנים במשך שנים וקיבלה מהמדינה עזרה כספית בהיקף של מאות מיליוני שקלים" - קובע שפירא.
החברה מבצעת התקשרויות רבות בפטור ממכרז. לדוגמה, לשם ניהול מרכזי המסירה של פריטי הדואר הגדולים, חברת הדואר בחרה להתקשר עם שני ספקים מרכזיים בהיקף של 600,000 שקל לשנה, שלא במסגרת הליך של מכרז. נוסף על כך, רבות מההתקשרויות מועברות לאישור ועדות המכרזים ברגע האחרון ובלא שניתנה לוועדות שהות מספקת לבדוק כנדרש את החלופות.
שפירא אומר, כי ליקויים בתחום הפעלתן של המכונות למיון דברי דואר ושל המכונות האוטומטיות לחלוקת חבילות, פוגעים ביכולתה של החברה לספק שירותים ובתדמיתה. החברה מתכננת מזה שנתיים לרכוש מכוניות אוטומטיות למסירת דברי דואר גדולים - אך טרם עשתה זאת. היא רכשה ב-9.5 מיליון אירו מכונות למיון דברי דואר, אך בשטח הן מרובות תקלות ואינן עומדות באמות המידה של היעילות והחיסכון אשר הוגדרו עבורן. מבקר הפנים של הדואר מצא, כי הן נרכשו מבלי שנציגי החברה ראו את הדגם המוצע, התחשיבים הכלכליים שעל פיהם אושרה הרכישה היו רצופים שגיאות וחוסר הסכמות, ותפוקת המכונות והניצולת שלהן פחותה בהרבה מהיעד שנקבע - 40% במכונות הרגילות ו-1% בלבד במכונה למיון פריטי דואר גדולים.
