מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק של נורית קורן (הליכוד) לפתיחת קבר של קטין יהודי יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה. במסגרת החוק המוצע, יקבע הסדר שבמסגרתו יוכלו בני משפחה של קטינים יוצאי תימן, המזרח או הבלקן, שנעלמו בין השנים 1948 ל-1970 לפנות לבית משפט על-מנת שיורה בצו על פתיחת קבר והוצאת הגופה לשם זיהויה ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה. בדברי ההסבר נכתב: "התברר כי וועדות החקירה שחקרו בעבר את הפרשה הגיעו למסקנה כי מרבית הילדים הנעלמים נפטרו. אולם, בחלק מהמקרים אכן הצביעו למשפחה על מקום קבורה של קרובתם משפחתם, אם כי פעמים רבות המשפחה לא נכחה בהלוויה ונשאלת השאלה כיצד המשפחה יכולה להיות בטוחה שאכן בן משפחתם קבור במקום? בשל כך, ועל-מנת לסייע לבצע הליך של איתור קברים ולאמת את מקומות הקבורה של הנעלמים באמצעות זיהוי גנטי, מוצע לקבוע כי בקשה לפתיחת קבר, הוצאת גופה מקברה ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה, תוגש לבית המשפט לענייני משפחה על-ידי קרובו של מנוח ויצורפו לה מסמכים התומכים בקיומו של ספק בדבר זהותה של הגופה הקבורה בקבר שלגביו הוגשה הבקשה". ח"כ קורן: "למרות שרבים סברו שההצעה הזו אינה ריאלית, אנחנו ניצבים מול משפחות הפרשה ונותנים להם תקווה לגלות סוף-סוף את האמת. מטרת החוק היא להביא נחת למשפחות שרובן כלל לא ידעו שקיימת חלקת קבר. זכותם לדעת האם יקירהן קבורים במקון שצויין והאם הם יוכלו להקים מצבה ולהגיד קדיש, או שלחלופין עליהם להמשיך בחיפושים." 13 תמכו ללא מתנגדים וההצעה תחזור לוועדה המיוחדת לפרשת חטיפת ילדי תימן. עדויות קשות הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן קיימה דיון (יום ג', 31.10.17). דיון נוסף שמטרתו לאסוף עדויות חדשות של בני משפחות החטופים. יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן (ליכוד), מסרה כי היום צפוי לעלות במליאה לקריאה ראשונה החוק בנושא פתיחת הקברים אותו יזמה. "בעזרת החוק הזה כל משפחה שחייה עם סימן שאלה תוכל לבדוק האם קרובי משפחתה נמצאים בקבר וכך ניתן יהיה לשים סוף לשאלות, להגיד קדיש ואולי גם להתאבל". ז'קלין בכר סיפרה לחברי הוועדה על פרשת היעלמו מבית החולים של אחיה, מרדכי אבו. "הייתי בת שבע וחצי ב-1948, הגענו לפרדס חנה מאלג'יר ובאחד הימים במחנה העולים אימא קיבלה צירים ולקחו אותה לבית חולים בחדרה ונולד אחי מרדכי אבו, אח שלא ראינו אף פעם. אמרו להורים שהוא חולה וברית עשו אחרי שמונה ימים. יום אחד אמי הגיעה עם חברה לבית החולים ואמרו לה שהעבירו אותו לבית החולים העמק בעפולה. אימא נסעה לשם ושם בבית החולים אמרו שהוא נפטר. האחות אמרה לחברה שדיברה יידיש 'מה היא בוכה? יש לה ארבעה ילדים בבית'". "כשקרה המקרה התחלנו לקבל חבילות מזון ובגדים מחו"ל ולא ידוע לנו ארץ מוצאן. היו בחבילות קופסאות של חמאת בוטנים ובגדים. לא היו לנו מכרים בחו"ל שיכלו לשלוח את החבילות ואף משפחה אחרת במעברה לא קבלה חבילות דומות. אני נושאת את המטען הזה כמעט 70 שנה. אני רוצה לדעת האם אחי חי או מת. אני היום בת 76 ולפני מותי אני רוצה לדעת האם הוא אומץ אולי על-ידי משפחה מחו"ל?" ג'וליה דרור סיפקה לוועדה עדות על הסבל שחוותה משפחתה שעלתה ארצה מלוב בשנת 1935 עם הוריה וששת אחיה. "במעברה נולד האח השביעי בנימין. בנימין חלה. נמסר למשפחה כי נפטר. לא הוצגה למשפחה גופה ולא קבר. ניסים האח השמיני נולד במעברה בשנת 1952 הוא חלה ונלקח לביה"ח בראש העין, ביקשו מהמשפחה לחזור לביתם בתואנה שההחלמה תיקח זמן. כעבור שבוע המשפחה שבה לבית החולים ונמסר להם שגם ניסים נפטר ונקבר". דרור סיפרה בדיון כי במרוצת השנים הגיעה משטרה צבאית לביתם בחיפוש אחר האח שכנראה נחשב עריק והמשפחה אף פנתה לעורכת דין פרטית על-מנת שתעזור לגלות מה עלה בגורלו. "שילמנו לה 4,000 לירות סכום עצום באותה תקופה והיא גילתה שהוא רשום במשרד הפנים". מאיר אמסלם, הממונה על הגנזך במרשם האוכלוסין וההגירה, העניק למשפחה את תעודת הלידה של האח ניסים אותה מעולם לא קיבלו. "אני לא הרופא שחתם על תעודות הפטירה של הילדים אבל אם יש לי את התעודה אני מעביר אותה למשפחות. עכשיו עם החוק שצפוי לעבור בני המשפחות יוכלו סוף-סוף לפתוח את הקברים ולערוך בדיקות די.אן.אי שיתנו תוצאות חד-משמעיות". שלום עמרני פנה לוועדה בחיפוש אחר אחיו אליעזר עמרני, יליד 1948: "אליעזר נלקח על-ידי אימי חנה לביה"ח הדסה בת"א כי לא הפסיק לבכות. כשבאה לבקרו הודיעו לה שהוא נפטר בכך האמינה כל השנים למרות שלא ראו גופה ולא ידעו על מקום קבורה". לימים כששאל אותה על המקרה, נזכרה שבאחד הימים כשבאה המשפחה לבקר את אליעזר בביה"ח, לקחה האחות את שלום עצמו והחלה ללכת. כששאלה אותה האם חנה לפשר העניין, היא טענה שהיא לוקחת אותו לבדיקות. "אימא התנגדה וכך ניצלתי אני עצמי מחטיפה". היו"ר קורן שהדגישה לאורך כל הדיון כי הוועדה נמצאת בעיצומו של תהליך לחקר וגילוי האמת אף סיפרה כי הושלם ההליך לגיוס חוקרים מטעם הוועדה שיעזרו להתמודד עם עומס הפניות והזמן הרב שחלף. "אחרי הסיפורים האלה צריך לנשום עמוק כי זה כל כך קשה. העדויות הללו מטלטלות ואני תולה הרבה תקוות בחקירות שאנחנו עושים ואנחנו הופכים כל אבן. אין לי תשובות להגיד למה מישהו אחר לא קם ועשה. החיסיון היה אמור להיפתח בשנת 2071 ואני אמרתי לא. אני נלחמתי בדבר הזה. ראש הממשלה אמר לי שהוא מחויב לנושא והפרוטוקולים אכן נפתחו. זאת שעת רצון ואנחנו פועלים בכל הערוצים. עובדים בשיטת "גשש בלש" ולא ישנים בלילות. הוועדה פועלת בכל המישורים האפשריים ואני מקווה שמאמצנו יישאו פרי".